יצירות אחרונות
היה שם איש / זקֵנה-זקֵנה [1] / זקֵנה-זקֵנה [2] / (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -07/07/2026 16:28
גן העדן הדיגיטלי🌹🌻🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -07/07/2026 15:45
פריחת הדובדבן - פרק שמיני (0 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -07/07/2026 12:32
בהמשך חייו סבר (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -07/07/2026 12:10
נדודי שינה רטובים (0 תגובות)
jakuper /סיפורים -07/07/2026 08:40
בואי עכשיו (8 תגובות)
אלה לי /שירים -07/07/2026 07:51
לא יאומן כי יסופר-מוקדש לך אלמוני (8 תגובות)
מרים /שירים -07/07/2026 07:04
מותר ואסור (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -07/07/2026 06:17
לאן הרוח נושבת ריטה אחותי הנהדרת (3 תגובות)
דינה קגן /שירים -07/07/2026 06:12
שירים
הדרך היחידהדקה דומיה לזכר הנופלים אנחנו כאן על האדמה עומדים גם בשמיים נשמעת באותה הדקה צפירה מחרידה למען הנותרים אמא יקרה... ראיתי אותך את שוב בוכה אני בסדר לו רק היית לראות יכולה אני פה עם כל החבר'ה תחת כס הכבוד אני במקום הכי גבוה שיש בעולם העליון מחי דמעתך אל נא תתייסרי יותר יום יבוא נפגש ולא נפרד לעולם יותר אני מחבק אמא...את נתת לי חיים ואני החזרתי לך ולכל בני העם האהובים אז אני וכולם מוסרים כאן דש וחיבוקים רצינו שיהיה לכם טוב ובסוף אתם בוכים אני יודע הפרידה קשה אמא מה לעשות...זו הייתה הדרך היחידה. בני היקר... אני בוכה ואני מצטערת שמעציבה פשוט כל כך רציתי שוב להריח אותך לראות איך אתה פותח את הדלת בסערה נכנס ואיתך כל האור חודר באהבה אתה חסר לי אני לא יודעת איך ממשיכים לא נתנו לי דף הוראות לילדים מתים אני נתתי חיים ופיללתי שלפחות יוותרו אחריי אני זו שצריכה להיות לך מגן ולא אתה עליי
אך מי אני אם אתה תחת כס הכבוד יושב
אל נא תהיה דואג מהורהר וחושב אני יודעת שבסוף נפגש ושוב לא אעזוב אותך מחכה לאותה הדקה בו אראה את אורך והלוואי כמה שיותר מהר... מה לעשות זו דרכי היחידה. מרכינה ראש לחללים וליבי עם הנותרים קשה מנשוא המחשבה שכה הרבה נפלו למען אדמה וכה הרבה נותרו בעלטה ובדממה
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |