מספרים (שיר שואה)

שׁוּב לֹא הָיוּ אֲנָשִׁים
רַק מִסְפָּרִים.
כַּמָּה נוֹחַ,
כַּמָּה יָעִיל.

הָאנִי לוֹרָה בַּת הַ- 13,
אֻתְּרָה בְּבֵית מִשְׁפָּחָה בְּהוֹלַנְד.
וְנִשְׁלְחָה לְמַחֲנֵה רִכּוּז בְּפּוֹלִין.
הַכִּירוּ: מֵעַתָּה מִסְפַּר 6650-Z.

בְּאוֹתוֹ זְמַן אָחֲזָה מָלִי, אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה, 
קְנֵה קַשׁ חָלוּל בְּפִיהָ,
רֹאשָׁהּ וְגוּפָהּ שְׁקוּעִים בַּבִּצָּה.
שׁוֹאֶפֶת וְנוֹשֶׁפֶת חַמְצָן מֵרֵאוֹתֶיהָ.

כָּךְ לֹא חָשׁוּ הַכְּלָבִים הַגְּדוֹלִים בְּרֵיחָהּ,
וְזַרְקוֹר הַפָּנָס סָרַק אֶת הַשֶּׁטַח לַשָּׁוְא.

"לְהַמְשִׁיךְ" סִנֵּן קְצִין הַגֶּסְטַפּוֹ
- וְנִצְּלָה.

אַךְ מִסְפַּר 6650-Z נִמְחַה.

© כל הזכויות שמורות למשה טרופה