יצירות אחרונות
המורה החדש🌹🌹🌹 (4 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -25/08/2026 08:04
מִסְפָּר תֵּשַׁע בַּמִּגְרָשׁ הָאַחֵר (5 תגובות)
אביה /שירים -25/08/2026 06:54
אתה חלק מרגעי הפנאי (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -25/08/2026 06:45
וכך נמשיך לצעוד (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -24/08/2026 23:43
חרדת נטישה (4 תגובות)
בבר 1 /שירים -24/08/2026 20:40
השפן והארנבת (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/08/2026 20:12
תַּיִל קוֹצִים גִּנְזָךְ סַנְדָּלַיִךְ (7 תגובות)
אלפי /שירים -24/08/2026 14:50
הפעם, עד אינסוף (15 תגובות)
**לנה** /שירים -24/08/2026 13:22
שירים
שיר השירים/דודיבס"ד 11.3.2009 שיר השירים/ מגילת שיר השירים, מיוחסת למלך שלמה בין דויד. כתובה כדו שיח של שירי אהבה, בין גבר לבין אישה. במסורת חז"ל התפרשה השירה, כאלגוריה וכמשל, ליחס של אלוקים לעם ישראל.. לאהבת עם ישראל לאל. בויכוח על הכנסת שיר השירים, לספר הספרים אמר רבי עקיבא. "כל הכתובים קודש, שיר השירים קודש קודשים." שיר השירים נקרא בסיום ההגדה. ובכל יום שישי לאחר תפילת מנחה. שמור לו מקום של כבוד בכל הקהילות, הוא שיר אהבה הכתוב בצורה נפלאה. שיר השירים אשר לשלמה, שיר אהבה ללא סיג. שיר אהבה ליפה בנשים, שיר אהבה לריבונו של עולם. שיר אהבה בין איש לאישה, טהורה עורגת כאש להבה . בנויה לתלפיות מראש שניר וחרמון, דבש וחלב תחת לשונה. שיר אהבה בין האל לישראל, הקושר את אהבתנו העבותות של ברזל. אהבת נפש אהבה עזה. אהבת האל לישראל כאהבת איש ואישה, שיר השירים פרק ז
א שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה-בָּךְ; מַה-תֶּחֱזוּ, בַּשּׁוּלַמִּית, כִּמְחֹלַת, הַמַּחֲנָיִם. ב מַה-יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים, בַּת-נָדִיב; חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ--כְּמוֹ חֲלָאִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. ג שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל-יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. ד שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, תָּאֳמֵי צְבִיָּה. ה צַוָּארֵךְ, כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן; עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, עַל-שַׁעַר בַּת-רַבִּים--אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק. ו רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן: מֶלֶךְ, אָסוּר בָּרְהָטִים. ז מַה-יָּפִית, וּמַה-נָּעַמְתְּ--אַהֲבָה, בַּתַּעֲנוּגִים. ח זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת. ט אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו; וְיִהְיוּ-נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים. י וְחִכֵּךְ, כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים; דּוֹבֵב, שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. יא אֲנִי לְדוֹדִי, וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. {ס} תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |