יצירות אחרונות
נעלי השכחה שלי-אסנת אלון גוילי (0 תגובות)
אסנת אלון /שירים -10/06/2026 03:27
קופסת הפתעות (2 תגובות)
אילה בכור /שירים -09/06/2026 21:29
לפעמים אני קורא שירים (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -09/06/2026 20:04
שלושה שירי אהבה: אופסימיסטית / קרמר נגד קרמר / מנדרינה / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -09/06/2026 17:09
הרקולס שלי (4 תגובות)
ZR /שירים -09/06/2026 14:25
יפה,אחותי הנאה,הדרך של הרוח (2 תגובות)
דינה קגן /שירים -09/06/2026 13:20
חד הורית🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -09/06/2026 07:11
ועכשיו לא שחים (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -09/06/2026 06:41
עלילות יוסף והשטן, חלק א' פרק ב' (11 תגובות)
אריק חבי"ף /סיפורים -08/06/2026 23:32
שירים
סדר פסח כהלכתו.../ יעל כרמי גבאיראשית חבר'ה יקרים
מצטערת שהייתי בנבצרות זמנית וארוכה...
תודה לכל המגיבים, לכל מוקירי וקוראי הגיגיי. אנא, סלחו שלא הגבתי וראו זאת כתגובה אישית, מאחר ולא אוכל להדביק את קצב התגובות... וכעת, נשוב אל ההומור...
סדר פסח כהלכתו.../ יעל כרמי גבאי 6.4.09 כהרגלי, עודיני משתרכת באוטובוסים, ותמיד ... שם הסיפורים הכי עסיסיים בחיי, כך ראיתי...
ובכן כשהחג ממשמש ובא ואני באוטובוס ישובה צדה עיני עלמה חסודה אל האוטובוס באה עולה ומנשנשנת..
בידה שני גביעי דני חום (יאמי..) וכפית מפלסטיק, גם כרטיסיה לה ביד ובאופן די חופשי, התיישבה... לצידי עסוקה הייתה ותיקה העמוס לעייפה התנדנד מצד אל צד (בעיקר אל הצד שלי... ווי לי..)
בשקיקה היא גמעה כפית אחר כפית ואחר כך שלפה מן התיק גם מפית, טובים השניים מן האחד... את שארית הדני ליקקה וניקתה הוציאה מאמתחתה גם מסטיק עטוף בשקיק, והתחילה לועסת ומנשנשת רזה הייתה ולא נודע כי בא אל קרבה.
בינתיים כרגיל נתקע האוטובוס בפקק הגברת החליטה שזו העת כשרה לערוך סדר פסח בתיקה. היא הכניסה את צמד הקופסאות אל הניילון המרשרש ממנה הוצא קודם לכן המסטיק אחר כבוד הוכנסה לשם גם הכפית וכבר ראיתי בעיני רוחי איך תיאות ותקום אל הפח...
אך אויה, מן הפח אל הפחת: היא החלה ממיינת מסמכים משונים מן התיק היגע. כל מיני שמונצ'ס היו לה שם.. כמו לכולן.... את כל החמץ הכניסה אל השקיק , השקיק תפח מרגע לרגע, לא נראה מאושר לשמש לה כסרח עודף... כך רבע שעה ניקתה ומירקה את כל התיק, ניערה אותו, ליתר בטחון על ברכי , ואת השקיק תחבה עמוק ברווח שבמושב שלפנינו, כל זאת כשהפח נמצא בדיוק באותו מרחק..
ואז, באורח פלא השתחרר הפקק...
הגברת החסודה מן האוטובוס ירדה אני - לא ירדתי לסוף דעתה אולי היא חסה על הפח לבל יהא בו שאור של חמץ...
* * *
חג שמייח חבר'ה . כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |