יצירות אחרונות
האישה שמעולם לא הייתה - מיקרו סיפור.🌹🌹🌹 (1 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -13/10/2026 04:10
תַּפּוּחִים (מתוך הארכיון הפרטי) (2 תגובות)
בַּר גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /שירים -13/10/2026 01:50
ניחוח של הבטחה (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -12/10/2026 15:50
אמש היה יום ולילה (5 תגובות)
לב נורית /שירים -12/10/2026 15:30
משיח...משיח....משיח......-מוקדש באהבה לשירי בתי האהובה (11 תגובות)
מרים /שירים -12/10/2026 09:59
ספר ייחודי יצא עתה בהוצאת "דרך המילים" (21 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -12/10/2026 08:30
הָאֶפְשָׁרוּת הַגְּנוּזָה (5 תגובות)
אביה /שירים -12/10/2026 07:14
זורמת בכול מקום שמצויה / יצירתיות (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -12/10/2026 07:11
שירים
סדר פסח כהלכתו.../ יעל כרמי גבאיראשית חבר'ה יקרים
מצטערת שהייתי בנבצרות זמנית וארוכה...
תודה לכל המגיבים, לכל מוקירי וקוראי הגיגיי. אנא, סלחו שלא הגבתי וראו זאת כתגובה אישית, מאחר ולא אוכל להדביק את קצב התגובות... וכעת, נשוב אל ההומור...
סדר פסח כהלכתו.../ יעל כרמי גבאי 6.4.09 כהרגלי, עודיני משתרכת באוטובוסים, ותמיד ... שם הסיפורים הכי עסיסיים בחיי, כך ראיתי...
ובכן כשהחג ממשמש ובא ואני באוטובוס ישובה צדה עיני עלמה חסודה אל האוטובוס באה עולה ומנשנשנת..
בידה שני גביעי דני חום (יאמי..) וכפית מפלסטיק, גם כרטיסיה לה ביד ובאופן די חופשי, התיישבה... לצידי עסוקה הייתה ותיקה העמוס לעייפה התנדנד מצד אל צד (בעיקר אל הצד שלי... ווי לי..)
בשקיקה היא גמעה כפית אחר כפית ואחר כך שלפה מן התיק גם מפית, טובים השניים מן האחד... את שארית הדני ליקקה וניקתה הוציאה מאמתחתה גם מסטיק עטוף בשקיק, והתחילה לועסת ומנשנשת רזה הייתה ולא נודע כי בא אל קרבה.
בינתיים כרגיל נתקע האוטובוס בפקק הגברת החליטה שזו העת כשרה לערוך סדר פסח בתיקה. היא הכניסה את צמד הקופסאות אל הניילון המרשרש ממנה הוצא קודם לכן המסטיק אחר כבוד הוכנסה לשם גם הכפית וכבר ראיתי בעיני רוחי איך תיאות ותקום אל הפח...
אך אויה, מן הפח אל הפחת: היא החלה ממיינת מסמכים משונים מן התיק היגע. כל מיני שמונצ'ס היו לה שם.. כמו לכולן.... את כל החמץ הכניסה אל השקיק , השקיק תפח מרגע לרגע, לא נראה מאושר לשמש לה כסרח עודף... כך רבע שעה ניקתה ומירקה את כל התיק, ניערה אותו, ליתר בטחון על ברכי , ואת השקיק תחבה עמוק ברווח שבמושב שלפנינו, כל זאת כשהפח נמצא בדיוק באותו מרחק..
ואז, באורח פלא השתחרר הפקק...
הגברת החסודה מן האוטובוס ירדה אני - לא ירדתי לסוף דעתה אולי היא חסה על הפח לבל יהא בו שאור של חמץ...
* * *
חג שמייח חבר'ה . כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |