שירים

ניסים זְמניים

ניסים זְמניים

 

אתה רואה לנצח,

נהנה למרחבים,

נושם מִלְפָניךָ.

 

אורחות אהבתך כהות,

וברורות כקור.

אך, שעות האנושות יָפֵרו אותנו.

ואני, אֶשָכַח בְּתקוותיך,

אוּחרם מכָּווַנוֹת גופך.

 

אל תדע אותי,

בדִמְמַתי המבוהלת,

אל תכיר אותי כל כך.

 

ניתן לגורלנו,

לא להשתתף 
באותם חיים.
 

נניח לפלא הזה,

לחלוף.

 

תגובות