היטהרות

הִטַּהֲרוּת/מֹשֶׁה טְרוֹפֵּה 

מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה בָּקַע כְּאֵב, 

נָבְעוּ צַעַר וְרַחֲמִים, קָמָה זְעָקָה.

שֶׁהִדְהֲדָה חֲרִישִׁית בְּבֵית הֶחָזֶה, 

אַחֵר כָּךְ פָּרְצָה הַחוּצָה רָמָה.  

אָז חִלְחֵל הָאֶרֶס אֶל הַחוּץ, 

פִּעְפֵּעַ מִפֶּצַע פָּעוּר. 

טֹהַר הַגּוּף, הִזְדַּכְּכָה הַנֶּפֶשׁ

וְרֵיקָנוּת מְבֹרֶכֶת פָּשְׂתָה.  

שַׁבְּתַי - אָדָם חָדָשׁ, 

לִטְבֹּל רֹאשׁ וְגוּף 

בְּאַמְבַּט הַחַיִּים הַגּוֹעֵשׁ, אֵין מוֹרָא.  

יוֹם חָדָשׁ צִפָּה לִי. 

נָדַרְתִּי: 

תְּחִלָּתָם שֶׁל חַיִּים חֲדָשִׁים.

כל הזכויות שמורות למשה טרופה ©