אהובי

אהובי /15.11.08

"לפעמים מכירים בכוח האהבה רק כשהיא נגמרת"

כך התחיל היום בשבילך, במסרון קצר לאיש שעד אתמול היה שלך , בקושי נרדמת בלילה התהפכת במיטה, היא הייתה גדולה מידי רק בשבילך, את לא רגילה לישון לבד באלכסון,עד עכשיו הוא היה שם איתך מילא  את חלל המיטה בגופו שאומנם לא היה מחוטב אבל מושלם בשבילך, ריח גופו חסר לך בלילה גם מריבות הרגליים ומריבות הפוך הכול כך ממלאות את החורף והופכות אותו למשהו של מעבר לגשם וחקלאות במשבר.

היום שאחרי, כך תזכרי את היום הזה: אחרי האהבה, אחרי זוגיות, אחרי השמחה, אחריו אחרייך, נראה שאבדת את הרצון לאהוב, אחרי הכול הייתם קרובים כל כך, 5 שנים בזוגיות מושלמת,כבר דמיינת לך  את היום הגדול, היום שבו תינשאו, תאחדו שני גורלות לאחד, אחרי כל זה הוא העז ללכת בלילה אחד שעצר לך את הרצון לחיות.

"הלו מאמי את בבית עכשיו סיימתי לעבוד ואני תכף מגיע, עצרתי בסופר לקנות לנו משהו מתוק, אוהב אותך" את שומעת הודעה קולית מימים יפים, שומעת, מוחא דמעה ומיד מוחקת שלא יהיה לך זיכרון מוחשי ממנו, מה השתנה ? מה גרם לו לאבד שליטה על החיים שלך? מה יכולת לעשות שהרחיק אותו כל כך רחוק בין לילה ?.

את אוספת את חלקי גופך מרסיסי אותיות זיכרון של אהובך, קברו מנצנץ כעת אחרי ששטפת אותו והדלקת נר לכבודו, נדמה שליבו עדיין לא פסק מלפעום בקרבך, גופו מוטל אי שם מתחת לאבני השיש אך נשמתו קבורה עמוק-עמוק בתוכך בתוך ליבך.

שלוש שנים עברו מאז שהתאונה קרתה, הפרידה ביניכם , יצרה לך אזור מחייה חדש, לא למעלה לא למטה, היית בין שני עולמות מחפשת לעצמך תשובות מחפשת  את אהבתו, מזניחה  את מכרייך הרוצים בקרבתך ובאהבתך,לא יכולת להמשיך הלאה, אך הבוקר זה קורה  את עוזבת  את מקום קברו של אהובך ומתחילה חיים חדשים, כאלה אם אהבה מוחשית, אהבה אמיתית שלא כרוכה בזיכרון ישן.

"לפעמים מכירים בכוחה של אהבה רק כשהיא נגמרת" כתבת בדף, חתמת בדמעה ושלחת ברוח , הוא כבר יבין שזה ממך.

אהובי

המשכתי הלאה בחיי אך המשיך לאוהבך תמיד.       

 לחודש המלחמה בתאונות הדרכים , אנא אנשים סימו לב בכביש יש לכם אחריות לא רק על חייכם אלא על חיים של אחרים ...