גורל נחרץ

עת השחר, שמש מאירה רקיע ארגמן

קול רנן ציפורים, לחש שירת היום,

המיית יונים שקטה,  רינת פרחי הגן,

רחש צפרירים, משב  רוחות מרום.

הוא פוסע לאיטו, במורד של  השדרות

צחור בלובן כסותו, וזוהר בשערותיו

ועל אבנטו, תילי תילים של מפתחות

לדלתות של כל אנוש, בדרך נפתוליו.

סומא הולך ההלך, בעיוורון דרכו

אוחז מקל עיוורים, צועד בצעד לא בוטח

גוויל דקור בכתב עיוורים , אוחז הוא בידו

מפגיש אנוש עם גורלו, על איש אינו פוסח.

לכל אדם צרור מפתחות, מסור ביד גורל

לדלתות מסתובבות  אל נתיבי חייו,

לכל אדם דרכים סדורות קבועות מעל

בכל דלת, גורל נחרץ מפליג אל אופקיו. 

מה בחירה לו לאדם אם גורלו נחתך   

בכל דלת בה יבחר קבועים הם נתיביו,

ביד אדם  צרור מפתחות לפתוח דלתותיו

הבחירה היא, במפתח אל הדלת של חייו.

© כל הזכויות שמורות