היום קצר המלאכה מרובה/דודי

בס"ד                                                                                           17.2.2009

בהשראת שירה של דולי "משקיעה לזריחה"

היום קצר והמלאכה מרובה/דויד סמוכה

מצאת החמה עד צאת הנשמה,

עובדת טורחת כמו נמלה.

רוצה להספיק כל מה שתכננה,

כבד המשא שעומסת על גבה.

עוד לא הפנימה יש גבול ליכולתה,

הרבה משתנים שולטים על יומה.

בערבו של יום לה תחושת החמצה,

היא עייפה רוב תאוותה בידה.

לכי הנחי ראשך על הכר,

עצמי את עינייך לא יברח המחר.

משקיעה לזריחה סדרי מחשבה,

קחי פסק זמן מרגוע  לגוף ולנשמה.

 מול התחושה הרווחת שקיים עודף זמן ו"אין מה לעשות איתו", ניצבת כאן הקביעה שהזמן הינו הנכס היקר ביותר שניתן לאדם.

החיים חולפים ביעף, מחוגי השעון אינם נעצרים לעולם. לעומתם, המטלות והתפקידים רבים הם וכבדים. הדרך אל השלמות כרוכה בניצול הזמן עד תום, בדליית מאגרים בלתי פוסקת ממעיין החיים.