מתוך ספר שיריי החדש "רעד וגעגוע" "הקינה האינסופית על אחי אלי" /נפל במלחמת יוה"כ 1973

שובר לב. ובמילים מועטות וקצרות מעביר את תחושת השבר הנורא שבאבדן אדם אהוב.

עצבתי. 

אריק יקר,
זהו שיר כואב ומטלטל, ובעיקר אישי מאוד. הקינה על אלי מצליחה להעביר את עוצמת הגעגוע שאינה מרפה גם אחרי עשרות שנים. הדיאלוג עם המוות, לצד הכחול שבעיניו, יוצר ניגוד מצמרר בין יופי החיים לבין האובדן.
יהי זכרו של אלי ברוך, ותודה ששיתפת אותנו בכאב הפרטי שהפך לשיר שנוגע בלב.

גמר חתימה טובה

שמוליק

המילים הרעידו לי את הלב.
הניגוד שכתבת בין הרכות של הפנים שלו והכחול של השמיים
לבין האובדן הוא כל כך חזק ומכאיב.
המילים שלך כל כך חשופות ויפות,
מרגישים את עומק האהבה והגעגוע שלך לאלי בכל שורה.
השורות על היד האחוזה והאחווה פשוט ממיסות את הלב

חיבוק חזק והמשך שבוע מבורך לטוב

נפלו השמיים... זה מה שעלה בי כשקראתי את הקצר הראשון. ובכלל התכול הזה הוא מעין מוטיב חוזר המחבר ביניהם. 

נפלו השמיים - היא התחושה שלך באובדן הקשה הזה. ואין מילים לנחם. 

מאוד הכאיב לי לקרוא את הקצרים האלה. יהי זכר אחיך ברוך. 

אכן, הם נפלו.

.

המוות בעינו בכחול - וידך, אחוזה תמיד. 

קינה כואבת - והשאלות שאינן מרפות.

אני לא מסוגלת להרחיב עוד, אריק. 

יהי זכר אחיך אלי ברוך. 

<לב>

רבקה

---

תודה אריק, אחי לכאב.

תודה שהכרת לנו את אלי אחיך.

כמה נוראה הוא המוות בעיניו הכחולות

(בעיניו של מוקי אחי, היו כרי דשא ירוק).

הכאב לא מרפה, אני יודעת.

הזכרונות, וידך שתמיד אוחזת בו

בשם האחאות.

אני יודעת, אני מבינה

אני מחבקת אותך .

אריק יקר

שיר קינה מצמרר שוררת על אחיך ז"ל

שנפל ביום הכיפורים

יהי זכרו ברוך

אגב-גם בעלי השתתף במלחמה הזא ונעדר

מן הבית שבעה חודשים. מלחמה ארורה ואכזרית.

נקווה לטוב ורק טוב-אמן

יום טוב-פעמיים כי טוב

ממני מרים