פשוטת הגייה, מופשטת במובן

אוטופית כנגינת הנבל

שברירית כ"פואמה"

      עמוקה

רטובה לעיתים מדמעות הסבל

אך פורצת תמיד את גבולות ה"סכמה"

חדה כאזמל

בורקת כ"אזמרלד"

    "סכיזופרנית"

לשניה אחת תהיה פרח קמל

ובזו העוקבת תינוק שנולד

מתוקה כמו הגלידה שאוכלים בטיילת

מבחילה כזוחל בקרקעית של ים תכלת

          מוזרה

תחילה מבעיתה ולאחר מנחמת

חודרת לוריד אך גם שם נעלמת

נוגה כמו זיכרון ישן

קופצנית כמו נדנדה

       "מגית"

דרך חישוקי אש ומסכי העשן

משיגה את הכתובת אל הלא נודע

גמישה כמו בלרינה

סבוכה כמעט בכל סוג של קשר

      עוברת אורח

מביטה שמאלה, מביטה ימינה

מנסה לחצות את נתיב האושר

מסתורית כמו האופק

ערומה כמו חווה

אהודה מבין שאר עמיתיה "מאיצי הדופק"

מפציעה כצל מרצד על חלון ראווה

מילה אחת פשוטת הגייה ומופשטת במובן: "אהבה"