שיחות אל תוך הלילה

אורות הלילה הבליחו דרך חלוני

נשמתי נעה בינם לבין החושך הדמיוני

אט אט אני פוסעת בין השבילים

בדרכי איני דורכת לעולם על החיים

אין אורות לילה אמיתיים

חוץ מירח וכוכבים

על פיהם ליבי מקשיב

שיחת אילמים

כך בלילה אני והוא משוחחים

מספרת לו בשעות הדמדומים

את דמעותיי מנשירה לפניו

מנקה ארובות חיי בין מלאכיו

משילה מעליי כובד יום

דאגה, מחשבה, מפנה מקום

ליום המחר שעתיד לבוא

שיהיה מלא בטוב מלא באור

הוא מקשיב לי לכל מילה