שירים

מאה שמונים ותשעה עמודים ריקים ממלאים את ליבי באנחת רווחה

לפעמים אני חושבת שאין בך צליל יותר
ובגוף של המואר
מראש הסיגריה.
 
הלב שלי שורט את הקירות המקיפים אותו
מאימה מופלאה
בהביטו באש הבוערת
על גוף ערום.
 
צרבתי את שמי על שמצאתי בגינה.

תגובות