בקצוות שנאה

בס"ד

 

הדם שוטף אותי כמקלחת עורקים חמה

הים מכה בי כגלים המתנפצים אל החמה

הרוח סותרת לי כמנסה להעיר ישנים.

הקולות קוראים לי כצל בין צמרות העצים

לא ברורים, מלווים, גדולים.

 

גופי נמשך אליך כחבל בשעת התליה

המוות בטוח, האהבה בטוחה,

כגשם ורוח בהרמוניה שלמה

משלימים האחת את השני בהבנה מלאה

 

האש אוחזת בקצוות השנאה,

מאיימת לדחוק את כולי לאהבה