קולות הלילה...

קולות הלילה התדפקו על חלוני, חייב הייתי לאסוף כוכבים אבודים, להדליק לה חלום שדעך.

עודני פוסע בין לילה ליום,בין אביב לסתיו, בעקבות כוכב עיקש וחמקמק..

מזה ימים לא באה נשיקה אל פי,צמא הייתי לאהבתה.

הדרך שוב פתלתלה ובוגדנית הייתה, פתע מעדתי על הארץ לרגליה, מבטה חייכני ואוהב ונשיקותיה דבש מתוק.

אחזתי בידה כאחוז תינוק את אימו, רגליי הפצועות רעדו, עיניי הביטו בה בתשוקה.

היא ליטפה את פניי ולחשה שיר ישן שנשכח, אני לחשתי לה ממילות שיריי שנכתבו למענה.

הלילה נשא את שנינו אל החדר הקטן, אל מיטת אהבתנו הצנועה.

ראשה על הכר ועיניה מספרות חלום שדעך.

עיניי ציירו לה חלום חדש שזרח, כוכב חדש בשמי הליל,תקווה חדשה שנולדה.

עיניה חייכו תודה, פי ענה בנשיקה ארוכה.

קולות הלילה התדפקו על חלוני

ליל מטר ודמעות

כוכבים כיבו אורם

חדלו ממסעם

פי צמא לנשיקות

צמא לאהבה

פתלתלה היא הדרך

ומלאה תלאות

לרגליה מעדתי

כתינוק בן יומו

כתינוק בן יומו

אחזתי ידה

עיניי בעיניה תשוקה

בליבה שירה

הלילה נשאנו

אל מיטת האהבה

ראשה על הכר

קר היה מבטה

עיניי ציירו לה חלום

עיניה חייכו תודה

פי ענה בנשיקה

בנשיקה..