מציאות הזויה

מוקדש לאחותי הגדולה,נעמי[שגם היא כותבת הפעם]באהבה .

ראו אותה-

הבן הגיע מהצבא

והיא שלבד כל המלחמה

נהיית גיבורה

מטיילת בשדות, בנירים האפורים

עינה הנוהה

צופה בשיירות עגורים

מנסה לחיות שגרה שקטה אפורה.

ראו אותה,

בעת מלחמה

מול הטבע הפלאי משתאה

צבע אדום מנסה להחרידה

ובה ?יש כוחות עוד להרגיע קהל נפלא

ולכתוב להן מילות עידוד

שלום יקרות !

עדיין שקט, ערב שבת בשכונה שלנו. רק בחלונות ביתי דולקים האורות .כל השכנים הצעירים וילדיהם נסעו הרחק מכאן, וטוב שמתאפשר להם כך להגן על ילדיהם הרכים.

אחה"צ טיילתי עם בני בשדות המוריקים ,שעליהם נחתו אלפי עגורים. איזו תמונה פסטוראלית הייתה זו.. לרגעים ספורים בלבד, עד שרעם הפיצוצים הפחיד גם את העגורים יושבי הצפון. נבהלו והתרוממו באוויר לאלפיהם ובראש חץ מרהיב ביופיו נעלמו להם על רקע השקיעה.הזויה,  ממש הזויה המציאות בה אנו חיים. ...

אז רציתי לשלוח לכן משהו שקיבלתי ואולי יעזור לכן בימים הבאים. ויותר מכך, רציתי לאחל לכולכן שבת שלום ושבת שקטה. ואולי בקרוב ישוב היופי הזה והשקט להיות מנת חלקינו.
                                                                                                                                                                      חיבוק גדול ומחזק, נעמי נגלר- בונה.9/1/09