הדמות במסכה

זה שיר שכתבתי על עצמי.

אני רגישה ועדינה, אני רומנטיקנית ותמימה.
חשדנית לפעמים, ולא אומרת ת'אמת בפנים.

אני אוהבת לדבר ולרכל, כן, אני אחמיא לך ואאחל .
ו... אני חולת פלאש ומצלמות, אני אפילו מצטלמת כשאני בחלומות!

יה!
מורידה ת'מסכה, חושפת את עצמי לך,
רואה? זו הכל רק הצגה!
אז לא הכרת אותי באמת, והנה-אני כאן...

רבה על דברים קטנים, אגואיסטית לפעמים.
מפונקת, חצופה, לא מכוערת-לא יפה...
מזייפת בשירה וכותבת למגרה.

כן, אני גם לא יודעת לרקוד,
אז ממציאה בעצמי את התנועות.
מרחפת בעולם משלי ובוכה בחדרי על מר גורלי.

וזאת אני.
מורידה ת'מסכה, חושפת את עצמי לך.
רואה? זו הכל רק הצגה!
אני לא באמת את הכל משיגה.

השחקנית הראשית זו אני-כלומר, הדמות במסכה.
זאת שהחיים בשבילה הם בדיחה.
זאת שתמיד אדישה למצב, וזו שאף פעם לא תפנה לך גב.

השחקנית הראשית שרוצה אהבה,
ובתמורה היא מקבלת רק אכזבה.
וזאת אני, השחקנית הראשית בהצגה.

אני חושפת את עצמי לך,
ומודה שהייתי סתם בחורה במסכה.