"את אישה חזקה", הם אומרים לה "את תעברי את זה, את מסוגלת".
והיא, אחרי שחשפה את נשמתה הפצועה, את הפצע המדמם בנפשה,
מחייכת חיוך עצוב, אומרת " אל תדאגו לי, אני אישה חזקה, יהיה בסדר"
היא מתכוונת לכך, היא לא משקרת והיא יודעת שכך יהיה.
כן. אלו הנשים החזקות.
אלה, קמות בבוקר ושמות את המסכה על הפנים.
מסכה, שריון, תקראו לזה באיזה שם שתרצו.
אבל אף אחד לא יודע באמת, מה מסתתר שם בפנים.
הן קמות בבוקר ולפני שהן יוצאות אל העולם, אל המטבח, אל הילדים,
אל הדרך, הן אוטמות את עצמן.
הן לובשות או מתאפרות במסכה/שריון.
אוטמות את הכאב, מסתירות את הפצע, מכסות את הצלקת,
לא נותנות לאף אחד להרגיש, לאף אחד לדעת, מה יש שם באמת, מתחת.
מבט אחרון במראה, לפני היציאה מהבית והן מחייכות.
כמה זה קל. כן. אף אחד לא רואה. האמת, הן אפילו לא זוכרות שאפשר אחרת.מכירה כמה סוגים של נשים כאלה.
יש את אלה עם האיפור המלא.
אלה, שבלי מייק-אפ, סומק, מסקרה ואודם לא תצאנה מהבית.
יש את אלה ששפתון מבריק על השפתיים מספיק להן,
ויש את אלה שגם כשהן בלי איפור בכלל,
אבל כשהן נותנות את המבט האחרון במראה, לפני היציאה מהבית,
כשהעצב ממלא את העיניים,
הן מתעשתות, מרימות חומה, אוטמות את עצמן וקדימה לדרך.
עם המסכה על הפנים, הן חיות את חייהן. אף אחד לא משער מה הן מסתירות.יש סודות שלפעמים לא מספרים, לא לבעל ואפילו לא לחברה הטובה.מבחוץ אנחנו רואים נשים חזקות.
הן צוחקות, הן מתפרעות, הן מדברות גלוי על כל נושא, הן משדרות עוצמה.הן למדו כל כך טוב להסתיר את הכאב, שלעיתים אפילו הן מאמינות בכך.
זו דרך חיים. זה המשחק. זו המסכה.
זה מה שמגן עליהן.
ההצגה חייבת להיות מושלמת אבל במידה. הרי אין נשים מושלמות.
אז פה הן מקטרות קצת על הבעל, שם מקטרות על הילדים,
גם כשהן חושפות את עצמן, זה תמיד יהיה במידה.
לעיתים פותחות צוהר קל אל הכאב וכולם בטוחים שרואים להם את האמת,אבל רק הן יודעות שזה החלק הקל. על זה הן בעצם מתאמנות.
הן עושות את זה כדי לא לגעת, בנפש המיוסרת, בפצע המדמם שהן בטוחות שהוא סגור, בכאב האמיתי שרובץ להן שם בפנים והן למדו להסתיר כל כך יפה.
כי הן נשים חזקות ונשים חזקות לא משדרות חולשה.
בעבר, כשהן היו חלשות, פגעו בהן.
עכשיו העוצמה שלהן זה בחוזק שהן משדרות.
הפחד הגדול שלהן, שברגע שירגישו שהן חלשות, יפגעו בהן בשנית.
יום אחד זה קורה. יש סדק בחומה, הפצע נפתח והצלקת מתחילה לדמם.לפעמים זו רק מילה. לפעמים, שיר שמתנגן ברדיו, לעיתים מראה נוף מוכר ויש פעמים שזו רשומה בפורום. כשזה מגיע, הן לא שולטות בזה. האמת פורצת לאור ואלף מסכות לא יכולות לעצור את מה שפורץ החוצה.
זה הזמן היחיד שהן מרשות לעצמן לגעת בכאב האמיתי שלהן.
לא לזמן ממושך, אבל נותנות לעצמן את הרשות להראות חולשה.
מרשות לעצמן להיות אנושיות.
להפתעתן, מסתבר להן, שהעולם לא מתמוטט ואף אחד לא מנסה לפגוע בהן.נהפוכו, הן מקבלות חום ואהבה, עידוד, פירגון והכי חשוב, מגלות שהן לא לבד.לכל אחת סוד אפל מוסתר. כל אחת בטוחה שהסוד שלה הוא הכי נורא שיש.עקב החשיפה, עוד אחת מרשה לעצמה להיחשף ומספרת על הכאב שלה.
יחד, הן נוגעות בכאב, יכולות לו.
הן נוכחות לדעת, שמתוך החולשה זועק הכח האמיתי שלהן.
הן מגלות, כי הן, נשים חזקות באמת.
