שירים

פיתויי סופגניה

 
ביינות למדפי הזכוכית
בלטה הוד רוממותה הסופגניה,
שחומה, עגלגלה,עטופה במלמלת סוכרה,
ראשה, עטור כתר ריבתי,
מלאת חיות, ומזמינה.
 
קרבתי אליה חוששת,
בקריצתה, לא הותירה בי ספקות,
לגעת, לנגוס בה חשקה נפשי,
מאוחר היה לסגת.
 
בלוטות הרוק פעלו עד תום
התאוותי, עד לא היה מנוס,
עצמתי עיניי, נעצתי שיניי
מאוחר היה לסגת.
 
בתום מאבק מתמשך נותרתי,
עם יסורי קלוריות,
ושרידי אבקת סוכר, על דש חולצתי.
 
 
לגלי ולכל היוצרים באתר, שלוחה ברכת חג אורים שמח,
הרבה שמחה, אור ורק ימים יפים.
 
 

תגובות