"רחמים"

אני לוקחת את הזמן שלי, אורזת מזוודה עמוסה בחלומות.

אני לוקחת את הזמן שלי, פורקת מזוודה עמוסה באכזבות.

אני על חוף הים רצה יחפה אל תוך גלים נעלמים,

רודפת אחר עפיפונים צבעוניים בשמיים שחורים.

ואז פורצת הדממה-

כובלת את גופי בגופך ונשמותינו מתאחדות,

אל תוך גן עדן של אשליות.

אני לוקחת את הזמן שלי, אורזת מזוודה עמוסה בשאלות.

אני לוקחת את הזמן שלי, פורקת מזוודה עמוסה בתשובות.

אני רוקדת ברחובות ערומה מדאגות

והגשם בא, מלביש אותי בחששות.

אז כבים כל האורות,

החשיכה מביאה עימה בשורות-

בתוך האפילה אתה עומד חשוף,

השקר התגלה ואני נופלת שוב.

רחמים...

אל תבקשי רחמים היכן שלא טרחת לחוס על אחרים.