שירים

צלילה צלולה

 
 
 
 
כל כך עמוק אתה צולל

עד כי נדמה לעיתים

שתצא מן הצד השני כחדש

טהור וזך מציץ מבעד מי אפסיים.

 

ידך צמודה לרקתך

זרועך כבר מיובשת

תלושה, אינה שייכת

הלכה לרעות

בשדות הנמלים הסוררות.

 

לחץ הדם יורד תלול

וליבך נדם, איננו.

 

הבהוב דקיק , צר עפעפיים

מזכיר לך קיום

בעולם בו צף הסחי

ואין מי שיוריד את המים.

 

אדיש לרחשי החיים

ומרוקן

אתה עוצם את הזמן

ונם.

 

ובין הבהוב לחשיכה

נעה ידך הנבוכה

לאחוז בנשמתך הפורחת
להשיבה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות ענתאגמי.

תגובות