שירים

ציר השפיות

 
לוקחת את הילד שבתוכי הלאה,
למרחבים האינסופיים,
משקיפה  במעגלי פנמיותי,
הופכת רובדי נשמתי,
ממלאת מצברים, יוצקת תוכן חדש אל קירבי,
שולפת מצפן, שבה אל נקודת ההתחלה,
כוחותיי ילווני כבראשית, 
ייעצימו, כעצים מושרשים בחייקו של הזמן.
 

תגובות