הרוע

לא תאחז הבושה כלל ברוע,
לא תדבק החרפה בבשרו.
לא תפוש בו אשמה.
בורידיו לא תגעש,

לא תדור במעונו משכבר.

רשע מרושע הוא,
שחצן, ערמומי ושפל,
ורבב חרטה אין בו.

בקצה מסדרון מעופש
שוכן לו הצדק.
צמוק, מקופל על מרצפת.
דל מלבושו וכסות אין לו,
מבטו מבויש ונוגה,
עצובות עיניו.

הרגע עבר פה הרוע מדושן עונג,
ודרסו בעקביו.

© כל הזכויות שמורות למשה טרופה