ברירת קנס/ יעל כרמי גבאי

ברירת קנס/ יעל כרמי גבאי

הימים היו ימי הקיץ

(כן, תתגעגעו! כרגע קר והגיע הסתיו...)

בזו העונה תזהו אותי, או שלא..

תחת כובע רחב שוליים ,

שמסתיר לי את השמש,

ואת הנודניקים

שתמיד שואלים למה שמנתי

על אף שהמשקל מורה ש..השלתי כמה גרמים.

יצאתי מקופת חולים,

אחרי בדיקת אולטרא סאונד של הלב.

הרופא מצאה את הלב,

ואני מצאתי את ... הכאב...

השמש שלחה קרניה ללא רחם על הכובע

הכובע בעקבותיה, לא נשאר חייב

והיכה על ראשי בעוז.

למרבה המזל האיש הירוק הקטן,

שהוא כמעט היחיד אליו אני מרימה מבט

עשה לי סימנים מוסכמים

וקרץ לי קריצה

- עצרתי את כל התנועה לכבודך

עברי בבטחה.

את מספר הטלפון לא נתתי לו

יען כי אני אישה נשואה...

ובכן, לימדו אותי בצבא

~ כשנותנים לך - קח

כשמרביצים לך - ברח! ~

לא נסתי, בחרתי בדרך הקלה,

רגלי הוליכו אותי למקום שליבי חפץ

התחלתי לחצות את הכביש...

מלאת שיש וגיל

פסעתי צעד אחד

והבנתי את התרגיל...

הגמד הירוק המתנשא

כעס ככל הנראה

שלא היה סיפק בידי לסמס לו את אהבתי

שלח אלי את הגמד הסמוק, המזהיר

לך סמוך כאן על מישהו

רפובליקת בננות ואנשי קטני קומה.

לשוב על עקביי חששתי, עוד רגע קט,

נהג האוטובוס הגוץ

שעצר בצמוד אלי יתחיל בנסיעה,

וכמדומני, יגרור אותי שנית, חינם אין כסף

לקופת חולים אותה נטשתי לאנחות לפני רגע קט

נחמה פורטה, הפעם אדלג על התור

מלפנים ומאחור

יען כי

כתמיד בקופת חולים -

מקרים דחופים נדחפים ללא מרפקים...

ממול,

אולי רק במדינת הגמדים יודעים מאין ,

צצה שוטרת היא השמיעה צעקה

- היי , את עם הכובע... בואי לכאן!

אילצה אותי להגיע אליה

ולצפצף ביודעין על הגמד האדום,

שחייך מלא פה

(אמנם חסרה לו שן קדמית

אבל שמח כי משיני החוק לא אמלט)

- וואלה , תפסנו אותה... סינן בהחבא

עבריינית...

שני רמזורים באדום!!

השוטרת הנמוכה חששה שמחמת גובהי,

לא אראנה, הוסיפה חטא על פשע

ובמלוא העוז - שרקה.

ובאחת כל התנועה עצרה.

כולם רצו לראות

מי נמצאת מתחת לכובע

ובעיקר- כמה תחטוף....

אין אמונה בבני אדם

רואים אותך נופל לבור

מסלקים את הסולם....

ומי שמח לאיד?

איש קטן שיושב למעלה

ומחליף צבעים כל דקה...

- את יודעת שעברת שני רמזורים באור אדום?

- לא... כשהתחלתי היה ירוק...

- אל תתחכמי, עברת באדם!

הכובע החליט באותו רגע להתעופף,

יש לו סידורים משלו בשעה שכזו

השוטרת אולי לא מצאה חן בעיניו,

או שמא לא התאווה להלוות לי את הכסף לקנס...

הוא צנח על הכביש

כן, ליד האוטובוס.

הספקתי לשמוע את הגלגלים

מוסרים לו ד''ש....

והשוטרת בשלה

- מה יש לך לאמר?

הוציאה את הפנקס השחור

עם הדפים הצהובים והמאושרים...

- נו, בחיי, ניסיתי להתגונן - לפני דקה היה ירוק...

- נו, זה בדיוק מה שגם אני אומרת,

לפני דקה היה ירוק וכשאת עברת כבר היה אדום!!!

השוטרת כבר סילסלה מילים לא מובנות על הדפים

חתמה.

- תחתמי כאן , יש לך שבועיים לשלם או לעמוד למשפט.

כמה פיללתי אותו רגע ,

שיהיה כאן קרב של

לא שאני לוזרית,

אבל היה עושה ליבבטן נעים

אם השוטרת הייתה עיוורת צבעים.

איחלתי להוא שמתנשא

להתקע בירוק,

עד שהחיוך ימחק מעל פניו

ואז - היא השוטרת המכובדת

תאלץ לכוון את התנועה עד הבקר באופן ידני

טובים השניים מן האחד...

בעודי מכניסה את הטפסים לתיק,

שמעתי שוב שריקה

- היי את, עברת באור אדום

מאחורי שמעתי איזה סבתא מתנצלת

- כשהתחלתי היה ירוק...

רציתי לאמר לאשת החוק

ספרי את זה לסבתא...

את עומדת שם במכוון

קיצרתם את זמן הרמזור

ווהאזרח הקטן יבכה בכי תמרורים....

ל-

RIGHTS RESERVED

TO YAEL CARMI GABAY