שירים

מתוך מסע של רוח.

 
 
הוא עמד דומם  בקצה  הצוק
צעד אחד מתהום
שואף אל נפשו
את עוצמת הרוח
שריקתה החודרת
חולפת דרכו כברק.
הסתיו הצונן
והים הסוער
הלמו בו
מעירים ניצוץ חיים שדעך.
הוא הרים את זרועו
ופתח אצבעותיו אל השמש
מחלק את אופק חייו
לארבעה מרווחים שווים
מצמצם את עיניו לסדקים
מרקיד קרני שמש
בעליצות רגעית.
***************
 
כפות רגליה הילכו את החולות
עיניה שיחקו עם האדוות
בהשתקפות צוקים במים
ראתה דמותו, ידו מורמת
ובמרווחים
קרני השמש צוחקות.
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורותענת אגמי.

תגובות