חזרה ליצירות
שירים

יום העצמאות 2006/ וידוי אמת.

בן | (22/09/2008 02:25) | 68 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
בס"ד
 
יום הזיכרון עומד לפוג,שעת בין הערביים,
יושב אני בגן ירוק נושא אל על כפיים.
 
דמדומים כבר יורדים על עולמו,
מרחוק השקט שלפני שאון ההמולה,
וליבי,ליבי שותת הוא לארץ ספוגה,את דמו,
מתגעגע וחרד, עטוף חופזה ובהלה.
 
ישנו שם חבר,איש עשוי משריר,שריר של לב,
הוא איתי יושב ביחד,מטקס עצה וחושב.
 
יום העצמאות עולה,יושב לי בגינה,
כאן זה לא ביתי, גולה היא מלאה טינה.
בחוץ כבר זיקוקים,בחוץ שמחה גדולה,
בתוך הלב רק חושך,עלטה גמורה.
 
עומד שם וזועק,זעקתי מרה,
עומד שם וצורח בצעקה גדולה,
האנשים אומרים,"ראו זה ,משוגע,אין בו כל בושה"
אם רק היו יודעים את יהב את עול התחושה.
 
עד יום אחרון אסחוב אני ,אותה,
וגם אם השלום יגיע,ובן דוד כבר בא,
אני אמשיך לשאת גיבנת כעורה,
עלי תיוותר היא לעד, אותה חרפה.
 
נימאס לי מן הזוהמה,ליבי חלל עליי,
לא אמשיך לצעוד, קצתי בחיי,
פשעתי כה רבות...ריבון בחרון אפו,
בוא הכאני נא,אלף פעם או ריבוא.
 
מהו המחיר,ארוץ ואשלם,
אם רק ייתן חשבון,זכאי כבר לא אשם.
 
חטאי הנוראים שניים במספר,
אחד הרגתי באיבו,שני קברתי חי,
הן לא רציתי זאת,לא כיוונתי כך,
הרי אדם (שפל) אני,אדם ולא מלאך.
אני בשר ודם והוא מאש צרוף
לא אוכל לו, לנצחו גם אם נלחמתי בחרוף.
 
יום העצמאות כבר כאן,מחכה רק לבשורה,
מרים עיניי אל השמיים,שלח הנס במהרה,
לוחש בריכוז לב רק תנודת שפתיים,
"נס נס נס נס" ארים כוסית לחיים.
 
מעולם לא תיארתי כמה אורה, יכולה לבוא מדם.
רק דממי כבר יקירה, או שיחרב לו העולם.
מחכה להודעה קצרה וזהו הנוסח:
"8" שלחי לי אהובה, משול ל"דידן נוצח".
 
כבר לילה חגיגות בעיצומן,
הנס לא קרה לא צלצלת לכאן.
פתאום צלצול של הודעה, אולי אולי "8" יתארח???
למה עשית לי זאת? שלחת לי "חג שמח".
 
האנשים חוגגים שמחים על חרותם על האמת....
אני? תש כוחי ,אני משול למת.
 
 
 

תגובות

חזרה ליצירות