יצירות אחרונות
תן לבכי לצאת (0 תגובות)
מרים מעטו /שירים -06/05/2024 22:38
אין לי מושג (0 תגובות)
צביקה רז /שירים -06/05/2024 22:02
בשל כך (0 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -06/05/2024 22:02
הדרך זוכרת אהבות (0 תגובות)
אסנת אלון /שירים -06/05/2024 21:29
כְּמוֹ הַגֶשֶׁם (2 תגובות)
אביה /שירים -06/05/2024 20:17
קשה לנו עם נעלם אולי תהיה בנאדם (1 תגובות)
משה חזן /הודעות -06/05/2024 11:45
זכרון ליצחק טייס ושכן (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -06/05/2024 10:27
שירים
לזכרך רוז הקטנה עם עיני התכלת...לזכרך רוז הקטנה עם עיני התכלת...
12.9.08
בטלוויזיה אמרו "מעולם הירקון לא היה שקט יותר". הדיוטות כמוני חוששים משלווה מדומה שנושאת עימה אחרי השקט סערה אימתנית בתוך מזוודה כתומה...
מעולם הירקון לא היה שקט יותר מצחין יותר, עכור יותר. מאשים יותר.
מעולם לא הצטערו צוללנים על שמצאו את שביקשו...
והימים ימי חשבון נפש ונחלים עוד רגע קט ישמשו ל`תשליך`..
יש מי שמסרב להבין מה משליכים...
פתאום האימרה המחוייכת `קח אותי איתך במזוודה` מקבלת משמעות מצמררת.
רוז הקטנה, לא תחייך עוד לעולם היא תתחרט שם בגן העדן, שבאה לבקר כאן ביקור חטוף ומלא אימה.
היא נסעה למסע אחר. מסע יצרים של יצורים בלתי אנושיים
ואנחנו, לתומנו, פעם סברנו שהמשפחה - היא המקום הכי בטוח.
מים עכורים של ירקון בוכים כעת בסתר.
המפץ הגדול... יצר עולם אחר - עולם של חלקיקי שטן, נטולי רגש.
תוהה איך יד הזדונים לא רעדה? ומה בדיוק אירע בדקה האחרונה? האם המסכנה בכתה? האם התחננה על נפשה עם עיניה התכולות? האם ידעה שכלו כל התקוות?
האם הבינה שהיא הקורבן, ואין שֶֹה לעולָה וכיצד זה, אף מלאך לא זעק, `אל תשלח ידך אל הנערה`...
חבל...
"נקמה שכזו נקמת ילד קטן, לא ברא השטן"...
© יעל כרמי גבאי תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |