יצירות אחרונות
נעלי השכחה שלי-אסנת אלון גוילי (0 תגובות)
אסנת אלון /שירים -10/06/2026 03:27
קופסת הפתעות (2 תגובות)
אילה בכור /שירים -09/06/2026 21:29
לפעמים אני קורא שירים (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -09/06/2026 20:04
שלושה שירי אהבה: אופסימיסטית / קרמר נגד קרמר / מנדרינה / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -09/06/2026 17:09
הרקולס שלי (4 תגובות)
ZR /שירים -09/06/2026 14:25
יפה,אחותי הנאה,הדרך של הרוח (2 תגובות)
דינה קגן /שירים -09/06/2026 13:20
חד הורית🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -09/06/2026 07:11
ועכשיו לא שחים (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -09/06/2026 06:41
עלילות יוסף והשטן, חלק א' פרק ב' (11 תגובות)
אריק חבי"ף /סיפורים -08/06/2026 23:32
שירים
יומן מלחמה - 3![]() יומן מלחמה ( 107) 3 גשם החל לרדת וכול פלג האוהל שהיה מונח עלי רטוב , מזל שהחול ספג את מרבית הגשם . סוכות.. גשם בסיני בסוכות ? כנראה שבורא עולם רצה לטהר את האווירה, מריח של אבק שרפה וצחנת הגופות ששכבו אחד ליד השני, מחוסר אפשרות פינוי... ובשמיים ...אף מטוס ישראלי אחד לכפרות אין ,רק מיגים , סוחויים והליקופטרים MI 3 באוויר מורידים בלי סוף אלפי חיילי קומנדו מיצריים . יום שקט , הגשם פסק וריח מיוחד היה באוויר ריח של חג ושלווה ( המצרים דאגו לנענע אותנו כמו לולב יום לפני כן ) . מיבשים בגדים ,מכינים קפה ומשהוא לאכול איזה מצייה עם ריבה או חלבה יש גם ...סרדינים שיש לאלפים . משחקים קצת שש בש מניע את האופנוע ומכין את התאג"ד מי יודע מה יהיה. שעה 11 ועדיין שקט , לקחתי את האופנוע והציוד הרפואי, לסבב בין הסוללות ( כ – חזרתי לסוללה והחבר'ה כאילו אין נלחמה קומזיץ . סרדינים ולוף עפים לתוך האש ומשם בפיצוץ אדיר לשמיים .. חחחחח איזה ריצה אחרי הנשורת החברה מתחרים אם הכלב שלי ומי מנצח ? ברור !!! אך יש הרבה סרדינים ולוף שמספיקים לכולם . אסטר אני פונה לכלב שלי( בוקסר מנומר מקסים איזה חיה בת עם גרביים לבנות) היום ..אתה יושן בחוץ ( יש לו מה זה נודים מה " לוף " אלוהים ישמור ..כבר רציתי לתת אותו למצרים שהיו כ – המצרים המניאקים ..לכול קצין יש משרת מצחצח לו נעליים , מלביש אותו מגהץ ...איזה תנאי שרות .. יותר מזה ..כול שבוע מגיע משאית אם זונות כן כן זונות...והיום זה היום אולי לכן שקט ? עוד אנו יושבים ליד המדורה ושותים קפה וזווית עיני אני רואה איזה גופה ארבע על ארבע צועדת מהצד המצרי לעברנו . חשבתי בטח הוא הולך לחרבן אבל ..לא הוא ממשיך איזה " גלית " סודני כובע שמוט וביד..... קומקום לקפה יעני " איבריק " לא פינג'אן ה פינג'אן זה הכוסית הקטנה מחרסינה והאיבריק ( גם בטורקית ורומנית ) זה הכלי שבו מבשלים את הקפה ...לא אמרתי כלום מ" החופה " שיקבלו החברה ונתתי לו להתקרב ( מה זה שומרים , סדירניקים על הפנים אם הוא עבר איך נישן בלילה ? נצטרך לשמור בלי הסדיר קיבינימט ) . הוא מתקרב ..לא מבחין בצבע של המדים , ערב ומלאי אבק ... ופונה ...אהלן ... אהלן וסהלן אני עונה לו ( החברה עדיין לא שמו לב לכלום ) . פחתרק ענדק פי אההואה ? שאל ( יש לך קפה בבקשה ) אלה מין הדי אל ההואה אני שואל ...אי שאוויש יה אפנדי עונה הוא ... יעני קפה לקצין . לפתע נפל האסימון שכול החברה , שלחו בסתר את ידם ל - " כלים " תוך כדי זה רמזתי להם לשתף פעולה.... תפאדל פוט ,, הושטתי לו כוס קפה בשרב בשרב ,,תפאדל לקח הסודני את הקפה והחל ללגום . תוך כדי לגימה שאלתי לשמו וענה עבד אל רחמין עבדאללה וסמי עניתי ..אבי . אבי ? יעני איברהים ? לאה ...אבי .. לפתע הרים עיניו הסתכל סביבו והכוס נפלה לו מידו...איינתם אל יהוד ? איאוה עיינתי מה תחף . קוד איל אהאאה פיל שוויש ורוך מן הון ורבנה יחילק. הסודני פתח עיניו בהפתעה כמו שני פנסים של " סיקס " , לקח הקפה כשהוא נעלם לתוך החושך ומה שנשאר ממנו זה שובל של ....... שוקרון שוקרון שוקרון ....... מעניין מה יספר הסודני לקצין שלו ? מהיכן הקפה ? ומעניין אם נותר בחיים ומה יספר לילדיו ! כול הזכויות שמורות @ תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |