יומן מלחמה ( 107)
3
גשם החל לרדת וכול פלג האוהל שהיה מונח עלי רטוב , מזל שהחול ספג את מרבית הגשם . סוכות.. גשם בסיני בסוכות ? כנראה שבורא עולם רצה לטהר את האווירה, מריח של אבק שרפה וצחנת הגופות ששכבו אחד ליד השני, מחוסר אפשרות פינוי... ובשמיים ...אף מטוס ישראלי אחד לכפרות אין ,רק מיגים , סוחויים והליקופטרים MI 3 באוויר מורידים בלי סוף אלפי חיילי קומנדו מיצריים .
יום שקט , הגשם פסק וריח מיוחד היה באוויר ריח של חג ושלווה
( המצרים דאגו לנענע אותנו כמו לולב יום לפני כן ) .
מיבשים בגדים ,מכינים קפה ומשהוא לאכול איזה מצייה עם ריבה או
חלבה יש גם ...סרדינים שיש לאלפים . משחקים קצת שש בש מניע את האופנוע ומכין את התאג"ד מי יודע מה יהיה.
שעה 11 ועדיין שקט , לקחתי את האופנוע והציוד הרפואי, לסבב בין הסוללות ( כ – 140 ק"מ ) את הצהריים עשיתי בחפ"ק תוך שאני מקבל תדרוך על חציה , ותזוזה לכוון " ציר המתלה " לחכות לאריק ו" לתמסחים " ולתת ריכוך חזק לפני כן ...סיימתי לאכול שעת ה –ש לא נקבע אמרו שיעבירו ב – קווי .
חזרתי לסוללה והחבר'ה כאילו אין נלחמה קומזיץ . סרדינים ולוף עפים לתוך האש ומשם בפיצוץ אדיר לשמיים .. חחחחח איזה ריצה אחרי הנשורת החברה מתחרים אם הכלב שלי ומי מנצח ? ברור !!! אך יש הרבה סרדינים ולוף שמספיקים לכולם .
אסטר אני פונה לכלב שלי( בוקסר מנומר מקסים איזה חיה בת 50 ק"ג
עם גרביים לבנות) היום ..אתה יושן בחוץ ( יש לו מה זה נודים מה " לוף " אלוהים ישמור ..כבר רציתי לתת אותו למצרים שהיו כ – 300 מטר מאיתנו מערבה אולי כך תיגמר המלחמה במהירות . ) הוא מסתכל עלי ואני עליו .....לא עוזר לך חבוב אתה בחוץ ....
המצרים המניאקים ..לכול קצין יש משרת מצחצח לו נעליים , מלביש אותו מגהץ ...איזה תנאי שרות .. יותר מזה ..כול שבוע מגיע משאית אם זונות כן כן זונות...והיום זה היום אולי לכן שקט ?
עוד אנו יושבים ליד המדורה ושותים קפה וזווית עיני אני רואה איזה גופה ארבע על ארבע צועדת מהצד המצרי לעברנו . חשבתי בטח הוא הולך לחרבן אבל ..לא הוא ממשיך איזה " גלית " סודני כובע שמוט וביד..... קומקום לקפה יעני " איבריק " לא פינג'אן ה פינג'אן זה הכוסית הקטנה מחרסינה והאיבריק ( גם בטורקית ורומנית ) זה הכלי שבו מבשלים את הקפה ...לא אמרתי כלום מ" החופה " שיקבלו החברה ונתתי לו להתקרב ( מה זה שומרים , סדירניקים על הפנים אם הוא עבר איך נישן בלילה ? נצטרך לשמור בלי הסדיר קיבינימט ) . הוא מתקרב ..לא מבחין בצבע של המדים , ערב ומלאי אבק ... ופונה ...אהלן ... אהלן וסהלן אני עונה לו ( החברה עדיין לא שמו לב לכלום ) . פחתרק ענדק פי אההואה ?
שאל ( יש לך קפה בבקשה ) אלה מין הדי אל ההואה אני שואל ...אי שאוויש יה אפנדי עונה הוא ... יעני קפה לקצין . לפתע נפל האסימון שכול החברה , שלחו בסתר את ידם ל - " כלים " תוך כדי זה רמזתי להם לשתף פעולה.... תפאדל פוט ,, הושטתי לו כוס קפה
בשרב בשרב ,,תפאדל לקח הסודני את הקפה והחל ללגום . תוך כדי לגימה שאלתי לשמו וענה עבד אל רחמין עבדאללה וסמי עניתי ..אבי . אבי ? יעני איברהים ? לאה ...אבי .. לפתע הרים עיניו
הסתכל סביבו והכוס נפלה לו מידו...איינתם אל יהוד ? איאוה עיינתי
מה תחף . קוד איל אהאאה פיל שוויש ורוך מן הון ורבנה יחילק.
הסודני פתח עיניו בהפתעה כמו שני פנסים של " סיקס " , לקח הקפה כשהוא נעלם לתוך החושך ומה שנשאר ממנו זה שובל של ....... שוקרון שוקרון שוקרון .......
מעניין מה יספר הסודני לקצין שלו ? מהיכן הקפה ?
ומעניין אם נותר בחיים ומה יספר לילדיו !
כול הזכויות שמורות @
