שירים

מי אני

 בס"ד
 
 
 
 
 
אני רוצה לחצוב במס' מילים, תחושות שהכו בי שורש עוד ביימי חורפי, ונשאו פרי בשנות עלומיי.
 
 
ידוע לקטלג ,שבכח האנושי ישנם שלושה מוקדים.
 
 
מחשבה
 
דיבור
 
מעשה 
 
כל קטגוריה יש בה את היחודיות משל עצמה, את המעלות ואת החולשות מנת חלקן של כל כח בפני עצמו. ובהשכיל האיש לשלב את הכוחות ולבלול אותם גם יחד, ולעשותם להרמוניה של שלימות, סימפוניה להפליא. יגשים הוא את כוחות האנושות במיטב הדפוס.
 
ישנם אנשים שנתברכו בכח העשיה - קרי, שמגמתם היא בפעולה, וכחם בעולם המעשה מבורך.
ישנם אנשים שנתברכו בכח הדיבור - קרי, שניתייחדו במלל, עולמם הוא עולם המילים, ודרכם הוא דרך המילים....
ישנם אנשים שנתברכו בכח המחשבה - קרי, שהחשיבה היא מנת יעודם, שם הם פוריים, שם עולמם משגשג.
 
אך זאת לנו לדעת שכולם נחצבים מהקטוגוריה הראשונה "עולם המחשבה".  שהרי עולם הדיבור והמלל מוכרח הוא לבוא מן המחשבה......  ואם המלל יעבוד מצד עצמו בלחוד, אזי המלל לא יהא מלל, והדיבור לא יהא דיבור, כי אם ציוצים ונביחות.....   וכך גם עולם המעשה מוכרח הוא להיות פרי המחשבה.... אחרת המעשה יהא נבוב ללא שום עשיה במובן האמיתי של המילה...
אך להפך המחשבה לא זקוקה לקיום ע"י הדיבור והמעשה....
אמנם הם יכולים להוסיף.... אך בעצם כח המחשבה הוא נשאר כח עצמאי ויחודי לחלוטין
 
בשל כך הגעתי ליידי מסקנה פשוטה
"עולם המחשבה" הוא הגדול והיצירתי מכל כוחות האדם
הוא אב המעשים, ואם הדיבורים
ממנו כולם יבואו, ותחתיו כולם יעבורו...
עולם החשיבה הוא המקודש מבין כולם.
 
ככל שעולמנו, "עולם המחשבה" יהיה מפותח יותר ,עוצמתי יותר, גדול ורחב ידיים יותר,
אזי נראה בעולמות הנולדים ממנו, קרי - "הדיבור", "והמעשה", עולמות יותר איכותיים, ומפותחיםיותר.
 
 
אני כותב את הדברים ואני חש שאני נוגע בלב ליבה של בעיית המוני כותבי השירה. שגם אני כלול בהם.
בבואנו להביע את עצמנו, אנחנו עסוקים המון במלל עצמו
בתכניקת הדיבור והכתיבה, בצורת האותיות, ובדרך המילים.....
 
אך בזאת חטאנו לנו בכלל
ולעולם השירה בכלל
 
 שירה היא פרי המחשבה [מושאל גם למושג של תחושות]
וככל שהמחשבה/התחושה
תפרח יותר, תשגשג ותעמיק יותר
אזי השיר ישא פרי אחר........
 
זאת ועוד
ש"אדם" בעניי
הוא המחשבה / התחושה
והדיבור הוא רק כלי, כך בדיבור וכך גם המעשה.
וככל שה"אדם" יהיה גדול יותר, רחב יותר, עמוק יותר.... קרי - המחשבה / התחושה,
אזי הכלים שביידיו יעמיקו........... יותר, קרי - הדיבור / השירה.
 
 
שירה היא מנגינת הלב.
לחן זה מנגינת הפה.....
 
לא פעם ולא פעמיים ראיתי לצערי בבני הסקטור שלי זלזול בכותבי שירה, ולאנשי המלל.
והצדק עימם, לו היתה השירה והספרות עולם של מילים,
לו כך היה הדבר, אזי הצדק היה עימם......
 
אך זאת למודעי
עולמי הוא עולם הלב והשכל
שם הוא מקדש אישיותי
ושם אתן את כינורי
לספר על עולמי הפנימי
 
כמוני כך עולמם של משוררים
שבאו מן הלב וכך נכנסים אל הלב.........
 
 
 
                                                             
 
                                   החותם בהרהורי אהבה עזים לחברי האתר
                                       ממני מקס מזור.
 
  
 
 

תגובות