הזכרון והשכחה/ יעל כרמי גבאי

 כשהייתי בתיכון למדנו מאמר

`על הזכרון והשיכחה`...שם בורכה השכחה.

היום ממרחק הזמן גם אני תוהה

מה היה קורה  לו היינו צריכים לזכור הכלללל!

כל שעבר לידנו.

מראות מקומות,

אנשים לא חשובים שחלפו בחיינו,

שהרגיזו, הטרידו.

כאלה ש`שמו לנו רגל` ועד היום לא קמנו...

חשבו רגע קט אם היינו צריכים לזכור

את כל הסרטים שראינו

את הידידים עם החצקונים, מהכתה המקבילה..

(שנעלמו כאילו בלעה אותם האדמה,

( וטוב שכך...)

או  לזכור את כל המורים שכינו אותנו טיפשים

וגדלנו והוכחנו שהם פשוט טועים???? 

האם ראוי לזכור את כל האינסטלטורים

שתיקנו לנו את הברז,

ושברו את כל האמבטיה בתמורה..

את קו המכנסיים שלהם, שגילה אך טפח

וחשף שני ישבנים שעירים

פויי..... מזמן שכחתי... 

אולי המבוגרים בינינו זוכרים

את שנות הצנע

איך חילקו תפוח עץ אחד לארבעה 

ולא היו תוספות

ובכל זאת יצאו מהדור ההוא אנשים מחונכים.

 וכיום בגיל המופלג,

יש השוכחים מה שמו של זה שאליו נישאו...

 או `היכן הנחנו את המשקפיים,

(התלויות לנו על הצוואר )לעזאזל...

אבל חיוכים לחוד,

ושכחה לחוד..

הדור הזה הוא דור האספרסו,

ממהר בכל שלב בחיים,

רץ לספר לחבר`ה

ועלול לשכוח הכלללללללללל

אפילו את מי שילד אותו

וגרוע מכך, את מי שהוא בעצמו ילד!!!!!!!!!  

איך, תגידו , איך ,

לא שוכחים לפני שעולים למטוס

לעבור בדיוטי פרי, לחסוך כמה שקלים

לקנות לכל המשפחה בשמים

`בחצי מחיר`? 

איך לא שוכחים את המזוודות והכרטיסים,

עם בקבוק המים ושאר החפצים?

איך לא שוכחים את תיק היד הקטן?

זה הקטן, גדול יהיה כשישובו משם...

איך אורזים , בלא לשכוח,

את המתנה לדודה ביילֵע,

את הדובון של מיר`לה, 

את החיתולים של התינוק שלא נולד,

(ואולי יוולד במטוס

ויקבל כרטיס טיסה חינם לכל החיים)

או את אלבום התמונות          

להראות לסבתא מעבר לים

שתהייה `מבסוטה?`

איך לא שוכחים את הסֶפֶר,

כדי שלא ישעמם בטיסה,

איך לא שוכחים את מגן העיניים,

כדי להרדם, בשמיים, (בשמירה...)

ולהתעורר בארץ הבאה...????

את הכל זוכרים לקחת,

גם את הכתובת של הדוד סם,

שיחלק להם דולרים

כדי שישובו לארץ

עשירים יותר

יום לפני הטיסה,

איך זוכרים לתת לשכנים

מפתח,

שיוציאו את הדאר...במטותא..

שישקו את העציצים...  

שידליקו אורות בכל החדרים... 

איך לא שוכחים לארוז במזוודה

את ה`צלמוניה` החדש, דור שלוש...

וכשמגיע היום הנכסף,

רק, פרט אחד קטן ולא חשוב-

לא זוכרים,

את דור העתיד???? 

בשדה התעופה, לא זוכרים

ילדה קטנה

בשמלה אדומה ?

או... צהובה

אל תתפסו אותי בקטנות,

שכחתי מה לבשה   

 ועוד אני כותבת,

 בחדשות מבשרים על ילד קטן,

מוכה, ננטש..

בתחנה המרכזית...

מה קורה לנו??????

זכרון ושכחה...

לוּ לא היה עצוב

הייתי - מוחה!!!!!!! 

נכתב בעקבות סיפור בעיתון,

על משפחה שטסה לצרפת

ושכחה שיש לה ... בת     

בת ארבע,    בשדה התעופה...

ל י די ע ת כ ם

הכתבים המופיעים באתר זה או בכל בלוג,

המופיעים תחת שמי הם פרי רעיונותי האישיים

ALLRIGHTS RESERVED

TO YAEL CARMI GABAY