יצירות אחרונות
ימיי חלפו והנה שוב (1 תגובות)
דינה קגן /שירים -25/08/2026 12:11
צילצול שאיבד את דרכו (2 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -25/08/2026 10:08
המורה החדש🌹🌹🌹 (5 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -25/08/2026 08:04
מִסְפָּר תֵּשַׁע בַּמִּגְרָשׁ הָאַחֵר (6 תגובות)
אביה /שירים -25/08/2026 06:54
אתה חלק מרגעי הפנאי (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -25/08/2026 06:45
וכך נמשיך לצעוד (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -24/08/2026 23:43
חרדת נטישה (8 תגובות)
בבר 1 /שירים -24/08/2026 20:40
השפן והארנבת (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/08/2026 20:12
תַּיִל קוֹצִים גִּנְזָךְ סַנְדָּלַיִךְ (8 תגובות)
אלפי /שירים -24/08/2026 14:50
סיפורים
הכדורה כ ד ו ר—כתב-אלי פרץ התגלגל לו הכדור לתוך רחבה עגולה מרוצפת, לא כדור רגל, לא כדור סל, סתם כדור, אך מרהיב ביופיו ובצבעיו העזים כצבעי הקשת, מסביב לרחבה מוצבים ספסלים. נתגלגל לו הכדור כאילו מחפש שמישהו ישחק עמו עד שהגיע לקרבת ספסל בו ישבה אישה והאכילה תינוק, לפניה ניצבה עגלת תינוק. הכדור פגע בגלגל העגלה ושינה את כיוון התגלגלותו, למרות ההמולה מסביב של ילדים משחקים, לא ניגש אף ילד אליו עד שהגיע למרכז הרחבה , לעברו התקרבה ילדה שאוחזת ביד אימה, "תראי אמא כדור," "הוא לא שלנו" אמרה האם ושתיהן חלפו על פניו. נעצר הכדור במקומו כאילו מאוכזב ומבויש, והנה ילדה דקת גזרה , לבושה בתלבושת בלט ולרגליה נעלי בלט ורדרדות , כולה קלילות , מתקרבת לעברו, הכדור נע מעט לעברה, כאילו אומר ,"קחיני עמך לשיעור בלט להשתתף אתך בריקוד אוורירי ושמימי, תראי כמה יפה אני וצבעוני," הבלרינה הגיעה עד אליו, חלפה לידו ואפילו קצה רגלה נגעה בו קמעה והלכה לדרכה, סובב הכדור עצמו נבוך ונכלם, "כמה חבל, כזו יפיפייה, יכולנו לחולל עד אפיסת כוחות. בעוד הוא משתהה ומאי שם הופיעו שני ילדים עם גלגליות לרגליהם, לבושים היו בתלבושת שחקני הוקי ובידיהם מוטות הוקי, "הו אילו היו שני הילדים החמודים מובילים אותי במהירות מסחררת בה הם נעים, מובילים אותי מסביב לרחבה, ליהנות מהתנועה,המהירה, ממשבי הרוח ובמיוחד ליהנות ממשובתם של שני הילדים," בחריקת גלגליות נעצרו הילדים בסמוך לכדור והחלו לפטפט ולספר זה לזה חוויות מהמשחק האחרון, כדי לייצב את עמידתו , הניח אחד הילדים את קצה המוט על הרצפה כמעט בנגיעה בכדור ובהתלהבותו בעת השיחה , עקב המוט פגע בכדור,"זהו עכשיו יחל הסחרור" וכהרף עין כאילו כחץ מקשת בחריקת הגלגיליות הידועה, נעלמו הילדים וחגו אל מעבר לספסלים לכיוון השער. ושוב נשאר הכדור לבדו, בתנועה איטית נתגלגל ונעצר לסירוגין ולמרות יופיו, צבעיו העזים והמולת הילדים מסביבו ,כל אלה רק הגבירו את תחושת הבדידות והעצב. לפתע האיץ הכדור מעט את תנועתו כשהבחין בגילי החמוד רץ לקראתו וקורא בהתלהבות לעבר אחותו "נטע, בואי מהר מצאתי את הכדור." וכאילו הדביק גילי בהתלהבותו הרבה את הכדור ובכוח לא מובן נתגלגל הכדור במשובה ובשמחה לכיוונו של גילי,"היאח, סוף סוף מצאתי את גילי שלי, לא אשכח באיזו התלהבות קיבל אותי כשפתח את המתנות הרבות שקיבל ליום הולדתו," גילי תוך כדי ריצה אסף את הכדור בשתי ידיו ואימצו לחזהו, שב על עקבותיו ויחד עם נטע יצאו דרך השער ונעלמו. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |