גזע
עקום לא מתיישר, או שכן... / יעל כרמי גבאי
היא ישבה בתחנת האוטובוס
רצתה לפוש קמעה...
השמש הירושלמית הכתה בעוז
הכביש היה גזור פסי אורך
ברוחב לב
רק הרכבת הקלה עוד רחוקה,
תבושש כנראה עוד כמה שנים, להגיע.
מאחוריה
בקול טרטור מאיים עבדו שני טרקטורים,
ב מ ק ב י ל .
גם המוח עבד על 'טורים גבוהים'.
היא זעה באי נוחות נראית לעין.
לפתע משום מקום הופיע
אדם ששיבה זרקה בזקנו.
בגדיו מהוהים, לא נקיים בלשון המעטה.
בלא לבקש את רשותה , התיישב לידה
נו, מה הספסל של 'אבא שלה'?
היא נעה שוב אחוזת תזזית,
מה יותר גרוע , נודניק חֶטיאָר על הספסל
או שני טרקטורים משני האגפים?????
היא מכירה אותו.
הם גרו פעם באותה שכונה.
לפני עשרים שנה...
לא ידעה ממי היא סולדת יותר
מטרטור הטרקטורים
שיצרו לבטח חור גם באוזון
או 'מהחפירות הארכיאולוגיות'
ש'חפר' לה באוזן
רק חסר שידחוף גם פתק, כמו בכותל..
חשה כמו אותו איש
שנאלץ גם לאכול דג מסריח,
גם לקבל בעיטה
ואחר כך להיות מגורש מן העיר...
היא בדרך כלל מתנסחת יפה.
ברגע ההוא לא היו לה מילים.
זבובים אף הם, לא חגו סביב,
היה להם, כמו לכל עם ישראל חם...
הוא מיד פתח בשיחה,
- אני זוכר אותך מהשכונה, משפחה טובה...
(מה אתה אומר) רצתה לאמר לו
אתה צריך לספר לי , מה לא רואים???
ידו הניפה את אגלי הזיעה
שהתקבצו ובאו עזר כנגדו...
אולי עזר כנגדה...
לך תדע....
ובתוך ההמולה אמבולנס של עזר מציון
הפר את הדממה שלא הייתה.
לא הגיבה,
רק גיווה סימן בשפת גופו
סימנים מוסכמים של -
בחייך , לך מפה...
הקשיש שלח יד משועממת,
ללכוד גרגירם קטנים מאפו.
אחר כך, בלא בושה,
בהינף אותה יד הוא נקש על זרועה...
-' נו, איך החיים עם הבעל?'
שאל והשיב לעצמו
- 'את יודעת, גזע עקום לא מתיישר...
'
פתע גיחך
- 'עוד מעט אני אהיה עשיר'
וידו שוב טיפסה במעלה אפו רחב הנחיריים,
תרה שנית אחר ... 'אוצרות'.
- 'איך תהיה עשיר?' כעת לא התאפקה...
- 'הלכתי עם אחי למשפט על הדירה של אמא שלנו,
את זוכרת אותה
(קבע עובדה ושוב נתן בה טפיחה עם היד
של הארי המזוהם...)
הייתה גרה בקצה השכונה.
אם לא היה כל כך חם,
הייתה נוטשת והולכת ברגל
,
מותירה אותו,
את 'אוצרותיו' וסיפוריו המשפחתיים
לטבוע בחפירות שיצרו שתי וערב,
הטרקטורים...
הוא המשיך, ללא ליאות-
- הבת שלי אמרה לאחי במשפט,
אם לא תתן לאבא שלי חצי . את מה שמגיע לו,
אנחנו נשלח אליך את המשטרה.
הוא פחד...
הוא גר בבית הכרם.
יש לו הרבה כסף.
אני לא סובֵּל אותו.
(איפה יצפאן כשצריכים אותו?????)
פעם באתי ביקשתי ממנו שקל,
שקל אחד...
לא רצה לתת.
אמר לי - 'לך תעבוד'...
עוד שלושה חודשים אני אקבל הרבה כסף
מאה עשרים וחמש
אלף שקל(ככה בדיוק אמר)
אני אהיה עשיר,
אני אסתובב עם בגדים חדשים,
הכל חדש.
(אשרי המאמין
אותה גברת בשינוי אדרת...)
כבר הזמנתי רהיטים חדשים,
אני אקנה בתשלומים...
יהיה לי הרבה כסף.."
חיכך יד יד
( כן, את אותה יד ...) בהנאה צרופה.
יהיה לי זמן לא לעשות כלום
וכאילו חוץ מלנדנד לי אתה עושה משהו...
- אני כבר חולם על הכסף הזה...
(מה יש פה לחלום?
או שיש או שאין.. פשוט מאוד
איזה בזבוז משאבים...)
דבריו נבלעו .
בחזיונה
הטרקטורים כבר סיימו להרוס את הכביש,
הרכבת הקלה סוף סוף מגיעה
ולוקחת אותה
ה ב י י ת ה ה ב י י ת ה ה ב י י ת ה
אולי , העזה לחשוב..
אם יחלוק איתה את הכסף
כשיקבל..
אם יקבל...
אולי אז
הגזע העקום סוף סוף יתיישר...
חחחחחחחחחחחחח
28.7.08
©
ל י די ע ת כ ם
הכתבים המופיעים באתר זה או בכל בלוג,
המופיעים תחת שמי הם פרי רעיונותי האישיים
וכל הזכויות שמורות עפ'י חוק הגנת היוצרים
ל-
יעל כרמי גבאי בלבד
ALL
RIGHTS RESERVED
TO YAEL CARMI GABAY
