ההרצאה האחרונה

הוא נמנה על אלה.

כשהתבקש לשאת הרצאה אחרונה

לא היה צריך לדמיין מותו הקרב-

תפיסת עולמו האופטימית מעוררת השתאות

ידע  שזמנו אבוד, שהסרטן לופתו בצבתות המוות,

חש שמשפחתו אוצר שיש לנצור בים זכרונותיו

ולהגן עליה עד יומו האחרון.

ראיית עולמו המיוחדת

פרץ האופטימיות הנפלא הילדותי של מרצה מחונן

הקסים כל שומעיו וקוראיו בתבל.

חש שעליו להתמודד עם יגונו ויגון אוהביו בדרך אחרת

 בחר לא לדבר על על אבן הפרידה המונחת על ליבו כגולל,

בחר באומץ להציג חייו, חלומותיו

מטרותיו שליווהו מילדות,

את האחזותו העקשת בם

את הגשמתם במניין  שנותיו.

סמל ומופת לאדם באשר ילך-

גם אנשים נדירים  מתים לעיתים

אך חלומות רבי מעוף לעולם קיימים,

 רק את שק הזכרונות לקח עימו לשם

והם שנותרו למשפחתו האוהבת שלמדה ממנו  -

"שגם אריה פצוע רוצה לשאוג",

וחלומות אי אפשר לקחת מאדם ,

גם לא את התקווה.

שובל זכרונות מאדם ואב מיוחד

ילווה את ילדיו הרכים לנצח

ולאורו ילכו ויצעדו בנתיבם.

 27.7.08