שירים

רחל

 
 
 
אם הבנים
 
אם הבנים דמעתה על לחיה מצויה
צער גידולם בין קמטיה נמצא
חשבה אותם כשתילי זיתים
ולעיניה נגלה המסיק/ המשחית....
 
אוייי
אם הבנים
שלחה ידה לטמיון...
וכפה פרשה כעני....
 
 
 
אמנם השיר נכתב במילים פשוטות
אך הוא מצייר למול עניי דיוקן אשה שהכרתי,
אישה של יותר תנועות ידיים מאשר מילים,
אך אצלה הדיבור היה טבול "במבט" כלכך עמוק
שכיסה על פשעי הלשון....
 
כל כך אהבתי את האישה הזאת, את האדם הבשל שבה
בשלות שבא בהמון השקעה, בהשקאה של כל הניצנים סביבה
שגידלה אותם לבד ממסד, וטיפחה אותם עד טפחות.
שידעה עונות של תשי, ושל עמל שלא גמל לה לבסוף
הם כבר לא איתה.......
 
המילים הפשוטות האלו שכתבתי מוקדשות לך "רחל"
 
                                                         יהי זכרך ברוך

תגובות