שירים

מתוך ' מסע של רוח.'

 
 
 
הוא חושב על הדברים שהוא אמר
אשר יצאו מהקשרם.
 
על האישה שרצה ברחוב עם פרצוף מבוהל כאילו היא בורחת מעצמה
 
ואיך רצה לצעוק לה לעצור אבל שתק.
הקפה הזה שלא טעים לו
והחלון המלוכלך שמזמן כבר היה צריך לנקות
 
הוא נזכר בתנועת ידה
כשהיתה מסתרקת
מחייכת מן חיוך כזה
של אחת שיודעת שמביטים בה.
 
ניסה להזכר ברגשות שאז היו לו
אם בכלל היו לו רגשות
אליה
כנראה שכן.
לוקח לגימה מהקפה
ומחליף תחנה ברדיו בתקווה למשהו אחר.
כאילו שהמיקום בסקאלה
ישנה את מזג האוויר.
 
הוא בוהה בכפות רגליו כעת
דרך ערפל המחשבות
חודרת אט אט ההכרה
שלא החליף גרביים
מזה כמה ימים.
 
עליו לקום
עליו לקום
ולסדר את חייו.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות ענת אגמי.

תגובות