יצירות אחרונות
שמח בחלקי עם חצרי הפורחת (3 תגובות)
דני זכריה /שירים -15/07/2026 06:17
לַעֲמֹד בְּקוֹמָה זְקוּפָה🌹🌹🌹 (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -15/07/2026 05:11
שִׁעוּר בְּאֶזְרָחוּת (1 תגובות)
יעקב - RDT /שירים -15/07/2026 00:29
פריחת הדובדבן פרק שלשה-עשר (1 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -14/07/2026 22:22
הכּדור פורח סוגר את רשימה ה4000 שירים שפירסמתי מאז הצטרפתי לאתר (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -14/07/2026 22:22
סליחה בשאלה (2 תגובות)
jakuper /סיפורים -14/07/2026 20:40
תגיד רק שאתה אוהב (4 תגובות)
**לנה** /שירים -14/07/2026 19:28
ואולי בעצם. (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -14/07/2026 16:30
סנקה והמשפט שעלה בבמת הדיון / כמו הגיג / (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -14/07/2026 14:33
סיפורים
רק שאלהשאלתי את אבא, מה קורה אחרי שמתים. אבא צבט אותי בידי ואמר לי: "אין רק את זה." חייכתי לאבא ושאלתי: "מה? אין רק כאב?" אבא חייך אלי, גיחך קלות, צבט אותי שוב ושאל: "אתה מרגיש את הצביטה?" אה, הבנתי, אין רק רגש. אבא החל מאדים בגלל שאלתי המוזרה ובקושי שבמציאת התשובה. אבא ליטף אותי, צבט ואמר: "הבנת עכשיו?" "כן," עניתי "יש גם כאב וגם רגש." לא! אבא רטן, שוב פעם צבט את ידי ולא שאל כלום. אמרתי: "כרגע הבנתי. יש רק שקט אחרי שמתים." "לא," אבא זעק. הייתי די המום ומבולבל, אבא ישב לא נינוח על כיסאו, הפעם נישק אותי, סטר לי וקם למטבח. אבא לקח סכין, דקר עצמו ושנייה לפני שמת צבט את ידי והשאיר לי סימן על היד. כך הבנתי שלפני שמתים ואחרי שמתים, חשים אותם דברים רק שבמוות הם מלווים בסימן. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |