האור

האור, המנורה בכניסה לביתי,

זאת שמאירה לי את דרכי,

הכניסה לבית שלי,

חשוכה.

כבר אתמול, או אולי זה שלשום,

בצעתי הבחנה,

ראיתי ת'מנורה,

הדלקתי (אותה) ולא דלקה

מיהרתי לזוז,

להיכנס למכונית,

להתניע חפוז,

להיזרק לתבנית

חיי בתוך,

בחסות של אחר

הייתה אמורה לחכות לי ארוחה

שלומית הייתה צריכה לבשלה

לבוא לביתי

לפתוח את דלתי

לסבול מהחושך שהוא שלי

(טוב נו)

מיהרתי לעבודה

נלחצתי נורא

עייף אני מהעבודה,

חופש רק יציל אותי עתה

מידי פעם מוציא ת'ראש מביט לצדדים,

מידי פעם מוריד ראש נלחץ מהחיים

מידי פעם מוציא ת'ראש מביט לצדדים,

מידי פעם מוריד ראש ועושה חיים,

לא מחובר,

לא מסופר,

כמו התינוק של נירוונה אחרי המחר,

הכסף הגדול

הטכנולוגיה הנוצצת

נצא נפרוץ

כל אופציה קורצת

לא חושב מה יש לעשות,

רק לוקח לעצמי עוד ועוד משימות

משימות קטנות שיסתירו את הדרך

לא חושב בגדול

לא חושב על הדרך

אם אפשר, לא לשאול

פשוט לבוא בגדול

לתת מעצמי

למען אשמע

להוציא הגה

להביא נחת

להוציא את הביישן שם

ממתחת

מתחת

האור,

בכניסה לבית שלי