אל תשנו אותי

אני זה הים הגדול ,הסערות בלב ,הגלים הנשפכים על החוף,

אל תשנו את הים,תנו לסערות לפרוץ, לגלים להיות חלק בנוף.

אני זה המערבולות,הסוחפות אותך אל המעמקים ללא סוף,

אל תניחו עלי שוברי גלים,אסדות קידוח,לא לא באתי מהקוף.

אני זה הרוח המשתוללת,אצה רצה ללא מנוח,מחפשת אתגר,

אל תשנו לי את התוואי,בן ביום או בלילה, שמש גשם גם כשקר.

אני הטייפון, הציקלון,אפרוץ לעולם במעגלים, אקח מה שאפשר,

אל תשנו אותי, אני זה אני, תנו לי בעולם הזה להיות מאושר.

אני זה הגשם ,מטיפות קטנות הופך למבול,שוטף את העולם,

אל תעבירו אותי בתעלות חשוכות,אני נותן חיים באור לכולם.

אני רטוב מדמעות אושר,רוקד בן הטיפות,מלא באהבה לאדם,

אל תקחו ממני את דמעות האושר,אנא הפסיקו לשפוך כאן דם.

אני זה השמש מליאת האור,כל היום ממלאת עולם שלם בחום,

אל תסתירו ממני דבר,תנו לי להאיר את העולם היפה שלי בתום.

אני זה הסנה,זה הבוער באש האהבה,זה שראה משה באור יום,

אל תשנו אותי בני אדם, רוצה בעולם שבאתי אליו,להגשים חלום.

אני זה האלף רבתי ,שמופיע בתחילתה של כל שורה בחיים שלי,

אל תתנו לשאר האותיות לחכות,תשתמשו בכולם עשו זאת בשבילי.

אני אודה לכם ,על כל שיר חדש שתכתבו, רק אל תשנו את דרכי,

אל תתנו לשגעון הגדלות, לדבוק בכם, אני נשאר אני,אל תשנו אותי.