והעולם כמנהגו נוהג/פרק ג' (דמות שלישית בסיפור)/טליה המאירי ישי

פרק ג' - מקס

מקס הוא עולה חדש מרוסיה. הוא משתדל תמיד להיראות מבושם, נקי ומצוחצח. מקס הוא תולעת ספרים ובכל הזדמנות שנתקלים בו, הוא עם ספר בידו. מקס אוהב לקרוא סיפורים בדיוניים כמובן ברוסית. מקס הוא אדם סקרן והכול מעניין אותו. הספרים לוקחים את דמיונו למחוזות אחרים. תמיד תמצא אותו נובר בספריה בחפשו אחר תשובה, פתרון או הסבר. מכיוון שמקס אוהב ספרים, אז עם השנים הפכו לחבריו הטובים הספרים והוא נחשב לטיפוס מתבודד.

למרות ידיעותיו הרבות, השפה העברית אינה שגורה בפיו, שכן הוא לא מתחכך באנשים. גם בעבודתו אינו נדרש להרבה, רק מבקש מאנשים לפתוח את תיקם ובודק את גופם במכשיר. בחייו הוא נזקק למלים בודדות בעברית ובכל הזדמנות הוא בורח אל ספריו.

ביתו של מקס צנוע. יש לו רק מיטה, כסא, ארון ושולחן בחדרו וזה כל עולמו. אין תמונות וקישוטים על הקירות. אין דבר שייתן לו תחושה של בית וחמימות.

הפעם היחידה שעולה בידו להחליף מס' מלים עם אישה, זה עם בעלת הבית שלו, נירה, כשהיא באה לגבות את שכר הדירה. הוריה של נירה ממוצא רוסי ולכן היא יודעת רוסית. מקס לא יודע למה, אך נפשו יוצאת אל האישה הזו. אישה מדהימה, שבהולכה ברחוב אין גבר שיסיר מבטו ממנה. מקס תמיד מסמיק כשהיא באה אליו. הוא רוצה לומר לה כה הרבה ונכלם ושותק.

מקס מרגיש בעצבנותה וחוסר סבלנותה של נירה אליו ואינו יודע למה. הוא תמיד מדייק בתשלום שכר הדירה. מעולם לא הכביד ולא בקש דבר ממנה.

מקס מאוהב בנירה ויודע שהיא נשואה. מעולם הוא לא ראה אותה עם בעלה. מעולם לא ראה חיוך על פניה. מקס חשב לעצמו לו רק היה יכול, הוא היה מביא לנירה קצת שמחת חיים לחייה. למקס לא היה אכפת אפילו לזכות בפרורי תשומת לב ממנה והעיקר שנירה תאפשר לו להיות לצידה, לנשום את ריחה, ללטף את גופה ולפנקה. מקס ידע שהוא יכול להעניק לנירה הרבה, אם היא הייתה מאפשרת לו לחדור אל עולמה העצוב.

מקס טייל בדמיונו ותיאר אותם יחדיו מתערטלים ומתעלסים וכולו היה ספוג בהנאה.