שירים

המוזה לא מדוזה

 
ברחתי אל המילים
והמילים ברחו ממני...
כמו התברווז הגוף,
בלי היכולת לעוף.
 
השכמתי טרום זריחה,
לחטוף החמה לשיחה,
אך עטתה היא רעלה
ומיאנה לחשוף מוקדם תורתה.
 
בבוא צהריימה,
ללא הפסקה,
 נסקה חיותה,
על אף צריבותה,
אותי חבקה קרירותה.
 
בעת ריגוש השקיעה,
דפקתי על דף,
חבורה** עם תנועה,
ויצאה האשמה ללא בושה -
המוזה לא מדוזה, בי אינה דבקה,
וונוס שוב בגדה,
 בחרוזיה שברה שתיקה,
 עם האחרים צמודה צמודה,
והשירה....ממני והלאה...
 
 
כל הזכויות שמורות !
 
חבורה**=הכוונה בשיר הזה לקבוצת הברות

תגובות