דִּיאָדָה* (מתוך אלף בית של חיים) / רונן

דִּיאָדָה* (מתוך אלף בית של חיים) / רונן

קיבלתי בחור חדש. הפעם אני חושב שיהיה בסדר. בחור רציני. עושה הכל כמו שצריך. משמן בזמן, מעביר כל יום בתוכי את החוט הזה שעושה לי צמרמורת. תמיד אני צמוד אליו. חש את חום גופו. גבוה הבחור הזה וכשכולם מתאספים אני יושב יותר גבוה על הכתף שלו. ככה אני יכול להשוות. אני במצב מצויין יחסית לאחרים. קיבלתי כמה פעמים בחורים ממש גרועים. לא טיפלו בי כראוי. כאילו שהם לא יודעים שיש לי אלרגיה לחול וליכלוך. כאילו שהם לא יודעים מה צריך לעשות. אחר כך כשמשתמשים בי אני חוזר כולי מפוייח וסרוט ומגרד לי בכל הגוף. אבל להם לא אכפת בכלל. פעם, אחד מהם, השאיר אותי ככה הרבה זמן שפחדתי שאני אתפוצץ. הכי כיף זה בזמן של הפיצוצים. החברה הקטנים האלה, עם הראשים המחודדים, נכנסים אלי מלמטה. כולי משקשק מעונג. ברגע שאחד כזה יושב אצלי בבטן אני מת להכות אותו בישבן. כולי דרוך ומוכן. מצפה ומיחל לרגע של הפיצוץ הקטן. מחכה ללחיצה הקטנה על הצ'ופצ'יק. כשכבר יסירו מעלי את המחסום, רק צריך להסיט אותו וללחוץ. אני משם אעשה את כל העבודה. הלוואי ויסיטו את המחסום שני קליקים. הו אז, אני משתחרר באמת. מרביץ למחודדי הראש בישבן בלי הכרה. כולי מטרטר ברעש נפלא. נכנסים לי לבטן, מכה בישבן, פיצוץ קטן משחרר, ואז אני זורק אותם החוצה בלי ראש. פעם אחת זה קרה, איזה כיף זה היה. הבחור שקיבלתי שיחרר שני קליקים. לא האמנתי שזה קורה לי. ואז הוא לחץ ושיחררתי את כל מחודדי הראש ממחבואם, אחד אחרי השני הפרדתי בינם לבין ראשם. את הראשים ירקתי החוצה במהירות מדהימה. צרב לי כל הגוף. רציתי עוד., עוד מחודדי ראש שיאכילו אותי. אבל פתאום הם נגמרו. נשארתי תקוע ככה. מחכה שמישהו ישחרר אותי. אחרי המקרה ההוא הבחור הזה לא חזר. חזרתי למקום החשוך שאני מחכה שבחור חדש יגיע. יש אחד, בחור אחר, שמטפל בנו. הוא עושה עבודה בסדר, אבל מרגישים שזה לא זה. אחר כך הוא תוקע אותנו עומדים קרובים אחד לשני וסוגר אותנו עם משהו קר כזה לא נעים ולא דומה לבחורים שמשתמשים בנו.

במקום החשוך הזה נורא משעמם. עומדים סתם ולא רואים שום דבר. אני חושב שזו לא המטרה לשמה נוצרנו. ואז בא הבחור החדש והוציא אותי משם. אני ממש מחבב אותו את הבחור החדש. הוא כל הזמן מניח עלי את היד, שומר עלי כאילו מפחד שאני אברח לו. עכשיו הוא מפרק אותי לגורמים. אני לא אוהב את תחושת חוסר האונים הזאת, כשבהתחלה הוא כאילו שובר אותי לשתיים, אחר כך מוציא את הלב שלי החוצה והבטן שלי ריקה וחשופה לעולם. המון אבק וליכלוך יכולים להיכנס בזמן שאני ככה. אבל עם הבחור הזה אני לא חושש. הוא משפשף אותי עם החתיכת בד הנעימה הזו. הוא גם שם הרבה שמן. שמן, כמה שאני אוהב שמן. זה עושה אותי מבריק. שחור ומבריק. זה גם שומר עלי מכל הליכלוך ואחר כך כשבאים מחודדי הראש אני יכול לתת להם את הבעיטה בתחת במהירות וקלות. אם בחור אחד קודם שלא ידע לטפל בי טוב. כל הזמן הייתי נתקע. איזה כאבים אלה. כשמחודד הראש לא מצליח להכנס לי לבטן או כשאני לא מצליח לתת לו בעיטה בישבן ואז מטלטלים אותי ומכים בי. הכי אני אוהב זה שמשקשקים בי שלוש פעמים, כי אז זה סימן שתכף יגיעו מחודדי הראש ויה כאן שמח. אחר כך שמשקשקים עוד פעם שלוש פעמים אני יודע שזה נגמר. אבל אני די ותיק כאן. אני לא ממש מצטער. למדתי לדעת שתמיד תגיע עוד פעם. הבחור החדש שלי ממש טוב. כל הזמן מפרק ומרכיב אותי בחזרה. באיזה מהירות. אפילו בחושך.

משהו קרה. יש לי הרגשה לא טובה. אני בטוח שלא החליפו לי בחור. אבל הוא לא מטפל בי כמו פעם. עוברים הרבה ימים עד שהוא נזכר בי. לא פגשתי את החוט הזה שעושה לי צמרמורת כבר הרבה זמן.  זה התחיל אחרי הלילה הזה. שהרגשתי שאני קופץ לו על הגב. הייתי שמח באותו הלילה כי ישב לי מחודד ראש בבטן רוב הזמן. הבחור שלי לא הזיז את הקליק אבל ידעתי שזה יגיע. התחיל להיות ממש מאוחר והייתי מסוחרר מרוב קפיצות וניתורים. פתאום נשמעו הרבה פיצוצים רחוקים, כמו שלי, אני יודע לזהות. אחר כך נשמעו פיצוצים כמו שלי ממש לידי ואז הגיע גם תורי. ירקתי קבוצה שלמה של מחודדי ראש ומיד הרגשתי משהו שלא הרגשתי לפני כן. הבחור דחף לתוכי , כמעט מייד, קבוצה שניה שלהם, אלה עם הראש האדום שאפשר לראות אותם גם בלילה. ופתאום זה הפסיק בבת אחת. תמשיך, תמשיך עודדתי אותו. אבל כמו תמיד הם לא מבינים אותי. מאז אותו הלילה הוא כמעט לא מתיחס אלי. אני סדוק ויבש, מיחל לטיפה של שמן. הרבה פעמים אני סתם תקוע מתחת למשהו והבחור שלי כבר לא מצמיד אותי אליו כמו פעם. אני כבר לא חש ביד שמצמידה אותי, מלטפת ובחום גופו.

מה זה? מה קורה? מה פתאום הוא מכניס לי עכשיו קבוצה של מחודדי ראש. משהו לא רגיל כאן קורה. אף פעם לא הכניסו לי קבוצת מחודדי ראש מבלי ששיקשקו אותי שלוש פעמים. איפה אנחנו נמצאים. חשוך כאן. אני שומע רעש של מים. אני לא אוהב מים הם עושים לי פריחה אדומה. הנה הגיע השקשוק. רק אחד. יושב לי עכשיו מחודד ראש בבטן. מה זה ההד הזה? עכשיו גם הגיע הקליק. נו... איפה הלחיצה הזאת שעושה לי טוב. מת כבר לתת למחודד הזה בעיטה בתחת. קדימה! למה מחכים? כבר קרה שהיה לי מחודד בבטן להרבה זמן אבל לא אחרי שנשמע הקליק. למה אני רועד ככה? אני מרגיש הרגשה מוזרה מהמקום שיוצאים הראשים המחודדים. משהו עוטף את הקצה שלי. משהו רטוב. משהו לח. היי, בחור אני לא אוהב את זה. רטיבות לא טובה בשבילי. היא עושה לי פריחה. אני מרגיש, הנה זה בא. מה קורה כאן? הבחור הזה שכח לגמרי מה עושים. פעם הוא מתחיל ללחוץ ואני ממש כבר מחכה לפיצוץ ואז הוא עוזב. ואחרי כמה זמן עוד פעם ועוד פעם. ישגע אותי הבחור הזה. הוא הורג אותי עם הרעידות האלה בכל הגוף והמים שנוזלים על הקצה. ב-ו-ו-ו-ם!!!

1. *דיאדה - קבוצה של שני פריטים שונים אשר קיימת
                       אינטרקציה כלשהי ביניהם.
   •       חוקרים מעריכים כי התפתחות התינוק מושפעת
           ישירות מהזמינות הרגשית של הדיאדה הורה־ילד
          (ויקיפדיה)
    

© כל הזכויות שמורות לרונן