שירים

פרוספקט. מתוך "מסע של רוח"

 
 
 
על השידה החומה מימין
מונח פרוספקט
עם צילום של המקום הזה
שמשאירים לך בחדר
כדי שתדע לאן הגעת
או שתתן לאחרים
בחיוך מסופק של המלצה.
 
על הכריכה צילום של חתיכה אקזוטית
עם עיניים כמו האגוזים האלה ששכחתי את שמם
ומן חיוך גדול ומפתה כאילו יש לה איזה רומן עם הצלם.
 
היד שלה מושטת הצידה בתנועה מכניסת אורחים
וברקע כמובן ביתני העץ המתוקים
העצים
החול
והים
" ושלא יגמר לעולם "
כך כתוב באותיות צבעוניות
כשה- מם הסופית נוגעת בבוהן כף רגלה הימנית
של אותה חתיכה חייכנית.
 
אתה יושב בביתן הזה
ובודק את הפרוספקט לעומקו
מביט היטב באותיות הקטנות
כאילו שתמצא שם את האושר.
 
 
 
  
 
כל הזכויות שמורות ענת אגמי.
 

תגובות