גירושין נוסח נישואין.../ © יעל כרמי גבאי

גירושין נוסח נישואין.../ יעל כרמי גבאי

3.6.08

החיים אינם ירח דבש,

את זאת כולם יודעים.

הסיפור הבא אמיתי ממש מן החיים .

ומודה ידי הייתה במעל,

ראיתי אותה מן האוטובוס,

הייתה באמצע 'הליכה'...

גם לי, כמו לכולנו..

ווי זמיר... כמה צמיגים פה ושם...

ומכיוון שהם לא יתאימו למרצדס

שאין לי בחנייה,

- חזרתי לבעלי... כלומר לגרוש שלי..

- מה את אומרת?

- כן, התחלנו קצת להתקרב...

- כמה זמן אתם גרושים?

- חמש עשרה שנה!!!

- וואו. אז מה קרה פתאום?

(פתע קם אדם הוא מרגיש הוא לבד

ורוצה להיות עַם... או עִם

- נו, זה לא פתאום, את יודעת בחגים

הוא תמיד בא להיות עם הילדים

הוא גר לבד, בדירה שכורה.

אני מתחילה להתרגל אליו מחדש..

השבוע כשבא, היה רעב.

לא הכנתי אוכל.

אם הייתי נשואה לו ווּאוּ ווּאווּ,

חסר שלא היה לו אוכל...

אבל הפעם הוא שאל: 'מה לא הכנת אוכל?'

לא עניתי.

אז הוא הזמין אותי לכריך גדול, עם חמוצים.

באמת יפה מצידו... שילם ולא כעס בכלל.

ככה ישבנו קרובים קרובים ...

באוויר עפו להם גחלים

קשה להתנהל ככה בשני בתים.

עוד לא החלטתי אם אתחתן איתו מחדש...

אני גם לא אומרת לו בינתיים

שיבוא לגור איתנו בחזרה...

חלק כבר לא בבית,

הקטן שלי בן חמש עשרה שנה...

(חישוב מהיר אומר שהם נפרדו בדיוק כשנולד...

זה מה שנקרא 'לא ראה את הנולד'

תרתי משמע...)

אבל עכשיו, כשהבית מתרוקן,

וכמעט כולם לא בקן,

מאוד קשה לי להשאר לבד.

פעם הייתי הולכת לחברות ,

או רואה טלוויזיה

היום אני שומרת שבת.

וחברוּת? זה לא מה שהיה פעם...

אני מדיימנת אותי ואותו

ככה יושבים אחרי הארוחה,

בונים את האהבה והרגש, בחזרה...

- ומה אומרים הילדים?

- מזל שזה לא גבר זר, זה אבא שלהם...

אז הם מתחילים להתרגל..

האמת? גם אני אצטרך להתרגל.

חמש עשרה שנה עשיתי מה שרציתי,

ועכשיו פתאום להיות בקשר...

- היום אני מתפללת, היא ממשיכה בשטף

הולכת מהר ואני כמעט רצה אחריה

היא מדברת

מהר יותר גבוה יותר וחזק יותר

את הלמות הלב אני שומעת ,

יעזור להם האל!!!

ALL