שק של געגוע

 ברקיע הערב

עם רדת חג על ירושלים,

אני נזכרת בך. אז בחרת להעלם

ושלושה עשורים בלבד מאחוריך.

 החיים נעצרו ברגע של חולין,

 ודמותך החקוקה בסלעים

נותרה שם הרחק מול נופי כנרת.

עם רדת החג על ירושלים אני חופנת

דמותך הססגונית- זקנך הפרוע,שיער ארוך מתבדר,

צחוקך  השזוף מהדהד ברחבי המשק,

 אוהב אדם, דובר אל החיות

 יחפני ומלא כרימון,

מניטשה ואלתרמן

עולם מדעים ושירת רחל,

ואבק דרכים מדברי בך נוגע .

הכלבים הקיפוך כאבירים על משמרתם,

 דיונות החול מספרות קורותיך

מרחבי סיני קראו לך

 ואני מחפשת פניך בעיני ילדיך.

עם רדת ערב  חג על הבירה

חופנת געגועי בשק ומביטה,

במה שהותרת-

 הורים שהלכו גם הם לדרכם,

אחות  יחידה אהובה

ופה נותרה אשה צעירה ויפה שבגרה,

נחשון  הקט שהפך כבר אב לשלושה,

 נכדיך,שלא הכרת,

נבו שגדל ברחמה בלעדיך,

וממשיך עולמך בחוות הגמלים

במרחבי המדבר שאהבת.

 1.6.08