שירים

עץ הברוש

 

 

על צלעות הרכס ממול

מביט במבט מצודד,

ניצב לו ברוש בודד

משקיף אל עמקיו.

 

ושדות הבור הרחבים

מלאי החרציות שבגאיות

מביטים בו נדהמים מזקיפותו,
מישירים רגביהם החומים,

שרים לו שירת הלל בלי דעת.

 

כי אכן זקוף הוא כאדם

הניצב בודד בעולמו הרחב.
יודע ראות, עטור מחשבות

ותמיד רק מתבונן מהצד

והשתיקות חופנות את עלעליו.
20/5/08

תגובות