שירים

ציורי בטיק

כשציירתי בשבתי בפלדלפיה

את פעמון החרות והיכלות הדרור,

משחתי צבע ושעווה

בשיטת הבטיק.

היה זה מזמן לפני שלושה עשורים,

בני האדם

גם בארצו של הדוד סם

היו אחרים ופשוטים.

 

וכשהיום אני מביטה על חריטת הקווים

בתמונות הנושנות,

הקורים הקמוטים השבורים הללו

נדמים כמו השברים שבחיינו,

לא רק פילדלפיה אינה שלווה עוד

גם פה נבקעו בקעים,

ושברים צמחו בצמחיית חיינו,

וצבעי שחור, אדום ואפור

חדרו בינות איי מציאות חיינו

וכיסום בחשרת עננים

אטומה כשעווה.
19/5/08

תגובות