חזרה ליצירות
שירים

לראות להתפעל להתפעם יחד

א. מיכאל | (08/05/2008 23:45) | 58 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
שישים למדינה, לראות, להתפעל, להתפעם יחד, הגענו לחלום,
רק אתמול,בכפר עקיר, רצנו ילדים יחפים, שהגיעו באוניה שלום.
שחורי תלתלים,שחורי עיניים, עם פיאות ארוכות,מכנסיים קצרים,
כפר עקיר,תקופת המעברות, שנתיים חלפו בצריפים מפושפשים,
 
היום כפר עקרון, נושק לבילו סנטר, וילות מידרכות גנים כבישים,
אני זוכר את שמשון,את אחיו ציון,את מלכיאל.יחד קטפנו תפוזים.
לא היה לנו אוכל, נגמרו התלושים, רצים לשדות לאסוף ארבה,
אוכלים אותם מטוגנים, לא שבענו, בתור חלבונים את הגוף נפצה.
 
היום לראות את השפע, לראות להתגאות , גם לי היה חלק קטן,
הגעתי למדינה בת תשע, חלפו שנים רבות באותה מערת הזמן.
דמעה קטנה של אושר, על אנשים גדולים שהביאו אותנו הלום,
דמעות על  אלה שלא זכו,לראות איך הגשמנו את החלום היום.
 
בתוך רעם המטוסים,אני  זוכר  אסון ,מטוס אורגן התרסק בשדות,
מי היה הטיים ,האם היה לו משפחה, בכפר לא פסקו אז השאלות.
אבל הטקס הנפלא, פתיחת יום העצמאות השישים של המדינה,
לראות את הברק בעיניים של דליה, לראות את נשיאנו הנפלא.
 
למען האמת חם בלב, מותר להיות ציוני, אחרי הכל אני בן שישים,
הצבעים היפים,הכהה הבלונד, העיניים הבורקות, האש בלפידים.
גם אני הדלקתי משואה,ניצחנו , ניצחנו ,ניצחנו,איזה טקס מרשים,
אני זוכר את העבר, תאמינו לי, ההישגים עד היום,אותי זה מדהים.
 
דרכים קשות עברנו, סבל שכול ואותה שואה איומה, בשמם ניצחנו,
המנהיג שנרצח לא זכה, אם ראה הוא משם את הטקס העיניו סלחו.
אתמול נשבעתי לשכוח, את החריש, את הדיסקוס,את הזבל שהיה,
לעסוק בכתיבתי בזריעה, בקציר בפירות של ארצי לאחר שישים שנה. 
 

תגובות

חזרה ליצירות