שירים

נוף בראשית

 

יערות בוערים בי.

שורות שורות

עצים גבוהי צמרת,

על קיני הציפורים שבם,

על הסנאים טרופי השינה,

יפי הזנב והחסד,

על הינשופים תאבי הדעת,

על תולעי האהבה

הזוחלות בתוך ערגותיהם,

שורות שורות

הם בוערים בתוך חזי

ורק עדרי הצאן

מתלטפים בירכי התמות,

מביאים געגוע

לירוק רחוק, רחב

ונוסעים עם העננים

הביתה.

 
 
 

© כל הזכויות שמורות לביתיה שלו 

תגובות