מולדתי

ואת מולדתי

הובטחת לאבותי בימים קדומים,

ולא ידעת שהובטחת באבחת המאכלת.

ואת מולדתי

קוצי הצבר שלך אפפוני מכל העברים

דיממו את ליבינו הדקור עד זוב.

וכל ילודייך אחים,

ונושכים הם זה בבשרו של זה לעיתים.

וארץ אבות מתקשטת לכבודם

באקליפטוס ברקפת ובעלי זית ,

בתנים חורצי לשון וביונים צחורות נושאות  תקווה.

ואת מכורתי,

התיפייפת לך בשני אגמייך,

בהררי הגלעד הנשאים

ובמדבריות אוהלי קידר

ובתווך גאון הירדן.

ואת מולדתי

שיש בה מהחלב  הניגר

ודבשת   הגפנים

יודעת לספר

שאין כמוך עוד לאף עם אחר,

כי את מכורת אביונים