רגעים יתומים / רונן

רגעים יתומים / רונן

אמרת  שאת צריכה לחשוב

אמרת שלא מספיק רק לאהוב

אמרת שאת רוצה לעזוב

זר שושנים המשתקף בעיניך המופתעות

שאת עוצמת ברוך כשפתינו נוגעות

אנקת תאווה כשהתחלנו ביחד לגלות

רגעים

המון המון רגעים

הממלאים כיתות וחדרים אפלים

בתי רגעים מלבלבים בנינוחות אהבה

זיכרונות של  אותה הקִרבה

אמרת שזה לא אני זו את

אמרת שאת צריכה יותר לאט

אמרת שכן אבל רק כמעט

רגעים קטנים וגדולים

בבתי הספר של הזכרון או הגן

של שמחה ושל כאב

כאלה שנחרטים עמוק בלב

שפעם היה ביחד כל כך טוב

עד שכל רגע מתחיל לצרוב

רגעים אף פעם לא מתים

הם רק נותרים מאחור יתומים

אמרת שאת לא יכולה בלעדי

אמרת שאני היחיד והיחידי

אמרת שעתידך זה גם עתידי

אמרת, אבל אני כבר לא תמים

אמרת, וכעת קשה לי להאמין

שליבך לא נותר מעט חמים

ויפקיר את כל אותם רגעים יתומים

© כל הזכויות שמורות לרונן